איי פארו: ואגאר על רגל אחת וסטריימוי על שתיים
הפוסט מורכב משני חלקים: החלק הראשון מתאר ביקור קצר באי ואגאר, האי עליו נוחתים. החלק השני מדבר על מה לעשות באי סטריימוי, האי עליו נמצאת עיר הבירה. מדריך יותר מקיף על האיים אפשר למצוא פה.
נחיתה באיי פארו
התקרבתי לאיי פארו ומהמטוס לא ראו כלום, היה מאוד מעונן. כשנחתתי, האוטו לא היה מוכן אז בינתיים הלכתי לטוריסט אינפורמיישן. נגמרו להם חוברות ההייקינג באנגלית (חובבנים) אבל היה להם סים כארד כך שזה הוריד את הצורך לנסוע לקניון בטורשבן.
לאי שעליו נוחתים קוראים Vagar והוא מכיל לפחות שתיים מהנקודות היותר יפות (והמפורסמות בפארו). אחת מהן, וכזאת שדורשת אפס מאמץ פיסי היא המפל ב-Gasadalur, מרחק רבע שעה נסיעה (על השנייה כתבתי פה). למה הדגשתי את זמן הנסיעה? כי זה לא באמת 🙂 . והסיבה היא שפשוט אי אפשר ליסוע בלי לעצור לצלם! אז לי, למרות שכבר הייתי שם, הנוף הזה עדיין עשה איזה וואו!
מעבירים… כבשים!
בדרך פתאום ראיתי הרבה אנשים מקומיים על הכביש (זיהיתי שהם מקומיים לפי זה שהיו כמה טנדרים, מה שפחות מקובל עבור תיירים). בואו – הרבה זה 10 בערך, בכל זאת אנחנו עדיין באיי פארו חחח. עצרתי בשוליים לראות מה קורה. פתחתי את הדלת ושמעתי רעש מטורף של… הליקופטר ממש מעליי! קודם כל – מגניב!! מה שקרה שם זה שקשרו כמה כבשים והעבירו לאי אחר, לא מיושב. לא כל כך הבנתי את הסיפור הזה, אבל… זה מה יש.
מפל גסדאלור
המשכתי לכיוון המפל כשבדרך עצרתי לראות את הכנסייה של Sorvagur, פשוט כי היא על הדרך. הגעתי למפל ואין מה להגיד. מוש-לם. גם יצא לי מזג אויר טוב. בגלל שהייתי שם גם שנה שעברה הבחנתי בכמה דברים קטנים שהשתנו שם אז זה שעשע אותי. למשל שביל ההליכה מהכביש למפל ששנה שעברה היה כזה בוץ, עכשיו נהיה סלול, ואת הספסל שהיה בדרך לתצפית העלימו… כנראה שהם בכל זאת נהיים קצת יותר תיירותיים 😉 .
עשיתי שם סיבוב וחוץ מהמפל, נהניתי לראות את Tindholmur ו-Drangarnir, מה, אתם לא מכירים?! טינדהולמור זה האי הקטן שמצד אחד יש לו שיפוע "נורמאלי" ובצד השני שלו הוא 90 מעלות! נראה שבחלק העליון שלו יש כמה צ'ופצ'יקים חמודים כאלה. דרנגרניר זאת קשת סלע בים, לשמאלו של הקודם.
מה אני שומע?
צלילים מוזרים #1
באתי כבר לעזוב ואיך שאני פותח את האוטו פתאום שמעתי צלילי מוסיקה מוזרים. אבל, רגע, אני לא בכפר. בדיוק מול השביל למפל יש בית אחד, בודד ומחוץ לבית יושבת אישה ומנגנת באקורדיון. ניסיתי להתקרב אבל הכלב שלה נבח…
אחרי זה הגיעה משפחה איטלקית עם שלושה ילדים קטנים וביחד הצלחנו להתקרב ולראות את "ההופעה" 🙂 . ממש ישבנו שם ומחאנו לה כפיים בסוף כל קטע. חוויה כיפית. היה בזה משהו מאוד אמיתי ופסטרולי… יום שמש בחוץ, הכביסה מתייבשת, והאישה יושבת מחוץ לבית שלה, מנגנת באקורדיון כשכמה תיירים יושבים ומקשיבים לה ובו זמנית משחקים עם הכלב שלה.
צלילים מוזרים #2
התחלתי ללכת חזרה לאוטו ופתאום צלצול טלפון(!) דרך המסנג'ר של פייסבוק… ומישהי מדברת איתי בעברית! הזוי.
מ: שלום, מה שלומך?
אני: אההה את יודעת עברית???
מ: לא. רק את זה
אני: 🙂
הנה אני מסביר. קצת אחרי הטיול שלי בפארו שנה שעברה, נפתחה קבוצה בפייסבוק של "מטיילים לאיי פארו". איכשהו הגיעה לשם גם מישהי מקומית… אז כשהיא שמעה שאני הולך להגיע פעם נוספת אמרנו שאולי ניפגש. בקיצור דיברנו קצת, באנגלית, אבל באותו ערב לא יצא לנו להפגש.
בסוף הצלחתי להגיע לטורשבן
אחרי עוד כמה עצירות בדרך הגעתי לטורשבן למלון שהייתי בו גם פעם קודמת. הוטל טורשבן. חיפשתי משהו לאכול ולא היה איכפת לי גם ללכת טיפה מהנמל למרכז העיר או משהו. בסוף מצאתי משהו שלא היה יכול להיות יותר קרוב אליי חחח. קראו לזה Tarv אוכל טוב, מוגש מאוד פשוט/נקי כזה אבל טעים. לא זול. יצא לי איזה 500 קרונות שבחישוב גס זה 75 דולר.
אחרי זה עוד הסתובבתי קצת בעיר… סתם ככה חופשי בלי תכניות. ראיתי במפה איזור ירוק (= גינה) הגעתי אליו וזה היה, ובכן, בית קברות קטן אבל פסטורלי כזה 🙂 .
מה לעשות באי סטריימוי
3 fillerים קרובים לעיר הבירה טורשבן
נתחיל בהגדרה קצרה של מה זה filler – ובכן כשמו כן הוא, "ממלא". אם יש לכם קצת זמן פנוי ומחפשים מה לעשות, אתם צריכים filler!
המפה מתארת את כל המקומות שמיד אזכיר. בירוק שמתי מקומות על האי שלא כתבתי עליהם בפוסט הזה אבל הוזכרו בעבר בפוסטים אחרים. פשוט לא רציתי שתהיה מפה של האי שלא מזכירה אותם…
הייתה לי תכנית לכמה נקודות צפונית לטורשבן אז יצאתי לדרך… filler #1 – עוד לפני הנקודות של התכנית עצרתי להעיף מבט על המוזיאון הפתוח שהייתי בו גם בשנה שעברה. תכלס גם הוא בפני עצמו filler נחמד מאוד 🙂 .
filler #2 – משם המשכתי למפלצ'יק בשם Svartafoss, שום דבר מיוחד, נחמד אם אתם באיזור…
filler #3 – הפילר האחרון הוא Kongaverda. זאת תצפית על טורשבן שמסומנת ב-3 רוג'ומים ענקיים, לדעתי הם יותר מ-2 מטר גובה. עלייה נחמדה, לא קשה מדי, שמתחילה מ-Argir, שכונה יחסית חדשה של טורשבן.
הסיפור של הרוג'ומים הוא שלפני בערך 100 שנה שלחו 3 שליחים לראש הגבעה לראות אם האניה של המלך מתקרבת כדי שיוכלו להודיע לתושבי העיר ואלה בתורם יתכוננו להגעתו. המלך התעכב קצת, השליחים השתעממו והתחילו ב"עבודות רסר" וכך נולדו הרוג'ומים. בתרגום חופשי שם המקום אומר "הרוג'ומים של המלך".
נוסעים לצפון
המשכתי לכיוון Hvalvik (פשוט קצת מוזר לכתוב את זה בעברית, תנסו) שיש שם כנסייה מעץ, שהיא הכי ותיקה מסוגה בפארו. אבל לפני זה עוד עצרתי באיזה כנסייה אחרת והקשבתי קצת להסברים של מדריך תיירים… בהסברים האלה למדתי שברב הכנסיות שלהם תהיה סירה, בגלל שהם אומה שמתבססת על דייג אז גם מתפללים לזה וכו'.
מה שחשוב בעצירה ההיא זה שמשם המשכתי לסאקסון, אחד המקומות היפים באיי פארו! כמו המפל, למרות שכבר הייתי שם, היה קשה לוותר, וזה 'רק' רבע שעה נסיעה… שמתם לב למוטיב החוזר? בשלב הזה מזג האויר היה אפור וירד גשם לפרקים. נסעתי, ראיתי, עליתי למעלה למפל (מה שלא עשיתי שנה שעברה) וישבתי וצילמתי בלי הפסקה.
חזרתי לכביש הראשי והמשכתי צפונה למפל נוסף, בשם Fossa. זה מפל של 140 מטר, די מפורסם באיי פארו, אבל תכלס, כנראה שלא הייתי נוסע במיוחד בשבילו למרות שיש מצב שהוא יותר מרשים עם רחפן…
כמה פיאות יש לכנסייה סטנדרטית?
המשכתי הלאה צפונה לראות כנסייה קטנה אך מתומנת! לא ממש ברור מה הסיפור שלה. הפארואיים צוחקים על זה שמי שעיצב אותה היה דני (יעני מדנמרק) והוא לא ידע למקם מזרח-מערב אז עשה 8 פיאות. בשלב הזה כבר היה גשם שוטף וכשחזרתי לאוטו הייתי רטוב כולי. אבל ממש שמחתי שראיתי אותה!
משם המשכתי לנקודה הכי צפונית באי (שהכביש מגיע אליה) בשם צ'ורנוויק (Tjornuvik). לא הייתה לי סיבה מיוחדת להגיע לשם, אבל הכביש יחסית יפה… הכפר ממש נמצא במרכז ח' כזאת על הים. אבל עכשיו כבר הייתה רוח חזקה וגשם חזק ברמה של אין מצב לצאת מהאוטו אז פשוט ישבתי וחיכיתי שאולי יירגע קצת.
בינתיים אמרתי נחפש אם יש שם משהו חם לשתות כי ממש התחשק לי. הגעתי לאיזה בלוג שאמר שיש שם משהו אבל לא מצאתי אותו. כנראה שזה השתנה מאז או שזה פתוח רק בקיץ, כי זה לא שהכפר כזה גדול.
התחלתי לחזור דרומה ואני נמצא עכשיו בבית של מישהי! זאת שאתמול דיברתי איתה. היא לא פה… מה שהזוי זה שהיא אומרת לי 'המפתחות בחוץ'… אין, זה גאוני!!
הלכתי לאכול ארוחת ערב בכפר אחר במסעדה שנקראת Muntra. הזמנתי מנה ראשונה מרק דגים ומנה עיקרית פילה קוד עם תפוח אדמה. הבעיה הייתה שהמנה הראשונה הייתה ענקית אז בסוף הארוחה התגלגלתי החוצה. עד כאן להפעם.
חושבים על טיול לאיי פארו? חסר לכם מידע ורוצים להתייעץ?קבעו איתי פגישת ייעוץ!
1 מחשבה על “איי פארו: ואגאר על רגל אחת וסטריימוי על שתיים”
נפלא ומעורר השראה