אחרי כמה ביקורים בצפון אמריקה (ארה"ב וקנדה) הגעתי למסקנה שכדאי לכתוב פוסט הקדמה כזה כי יש כמה דברים שונים בין ישראל/אירופה לצד השני של האוקיינוס האטלנטי, שמי שלא היה שם אף פעם, חשוב שיכיר.
אז למי הפוסט מיועד?
- אנשים שמתכננים לעשות טיול בנהיגה עצמית בארה"ב. הוא פחות רלוונטי לערים עצמן כי שם הדברים פחות קיצוניים.
- רב הפוסט נכון גם לארצות הברית וגם לקנדה. למעט עניין המידות שרלוונטי רק בארה"ב.
נוסעים לטיול ראשון בארצות הברית או קנדה? הנה כמה דברים שכדאי לכם לדעת
הכל גדול. מה זה גדול? ענק!
המרחקים, הכבישים, המכוניות
העגלות, הסופרים, החניות
הבגדים, הכוסות, החדרים – נראה לי שהבנתם את הנקודה.
לפעמים זה כיף ולפעמים זה קצת בעייתי, בטח למי שמטייל לבד.
הנה כמה דוגמאות
- כשמזמינים אוכל או שתייה ויש לכם אפשרות לבחור גודל, תמיד תלכו על small.
תחשבו בראש שה-small שלהם מקביל בערך ל"גדול" שלנו. כשטעיתי פעם, פשוט לא הצלחתי לסיים את המנה…קל לזכור: SMALL = גדול
- עוד משהו לגבי השתייה – היא תמיד מגיעה עם קרח. טונה קרח. אצל האמריקאים זה חלק מהשתייה, בלי קשר בכלל לעניין הקירור… אם אתם רוצים בלי – תצטרכו לבקש במפורש. אני לא אחראי על התגובה שלהם 😉
- אתם נמצאים במקום בשירות עצמי סטייל סטארבקס או מאפיה שלוקחים בייגל לדרך ושואלים אותכם מה השם שלכם כדי שיוכלו לקרוא לכם. בהנחה שיש לכם שם "בעייתי", כלומר כל שם ישראלי בערך, עזבו אותכם. תחשבו על זה – ערן הם לא יכולים להגיד, צחי, יערה, ורד, שי, איתי וכו'. שכחו משמות שמכילים ע', ח' או צ'. ויש גם את העניין של הדגש – מילעל או מילרע. בקיצור…
- במקום שהם ישברו את השיניים ולא ידעו מה לכתוב על הפתק/כוס, פשוט תאמצו לכם שם אמריקאי כלשהו. הייתי אומר שאפשר גם להחליף אותו כל פעם, אבל הבעיה היא שכשיקראו לכם, לא תהיו "על זה" ולא תקחו את הקפה שלכם! אני כבר התרגלתי לשם שלי 😛
- כשמגיעים לסופרמרקט "רגיל" (אני לא מדבר על Walmart או Costco שזה אפילו עוד יותר) תמיד יש חניה, יש מקום, הכל גדול ומרווח. בגדול זה כיף אבל
- כשבאים לקנות משהו, הכל גדול-ענק. זה יכול להוות בעיה אם מטיילים לבד או בזוג ופשוט לא צריך את כל הגודל הזה…
- הבננות שם מחזיקות הרבה זמן. לא יודע מה דחפו להם אבל הן שורדות כמה ימים בכיף, בלי להיות שחורות.
טיפ לפני הטיסה:
אם אתם יוצאים לטיול שהוא נסיעה, רואד-טריפ, מומלץ להביא דברים מסויימים מהבית. קליפסים לסגירת שקיות, שקיות סנדביצ'ים וכד'. כי אחרת תצטרכו לקנות פתאום 100 כאלה. אלה החבילות שלהם…
כסף, מיסים וטיפים
- כשאתם רוצים לקנות משהו ורואים מחיר, לא משנה אם זה בחנות, סופרמרקט או מסעדה – ברב המקרים זהו לא המחיר הסופי.
בגדול אפשר להגיד שאצלם המע"מ לא כלול במחיר, כי הוא משתנה ממדינה למדינה ולכן כשאתם מגיעים לקופה בסוף יוצא מחיר יותר גבוה. קחו את זה בחשבון. - טיפים. במסעדות וברים נהוג להשאיר טיפ בגובה 20% בערך. אם נהניתם ממש זה יכול גם להגיע ל-25-30. אלה הנורמות.
- יש גם ציפייה לטיפ בכל שירות ולו הקטן ביותר. לקחתם שאטל משדה התעופה למלון והנהג העמיס את המזוודה – טיפ. לקחתם איזה סיור מאורגן ששילמתם עליו במיטב כספכם, בסוף הסיור – טיפ למדריך. וכו'.
מה שמביא אותי לנקודה הבאה - תמיד כדאי לדאוג שיהיו לכם בכיס כמה שטרות קטנים. למרות שאת רב הקניות עושים באשראי, לפעמים כדי לשלם במזומן כדי שיהיה כסף זמין לטיפים.
השטר הכי שימושי לתשלום בארה"ב הוא ה-20. שטרות ה-1 וה-5 יכולים לשמש לטיפים. גם מטבעות של 0.25 יכולים לעזור במידת הצורך. זה המטבע היחיד ששימושי בעיניי. השאר ממש מעצבנים.
- יש גם ציפייה לטיפ בכל שירות ולו הקטן ביותר. לקחתם שאטל משדה התעופה למלון והנהג העמיס את המזוודה – טיפ. לקחתם איזה סיור מאורגן ששילמתם עליו במיטב כספכם, בסוף הסיור – טיפ למדריך. וכו'.
המרת מידות מהירה
כשמטיילים בארה"ב נתקלים בהרבה מידות ומספרים מעצבנים כי האמריקאים לא בקטע של להתיישר עם העולם, מה שנקרא "הם לא עובדים עם המטריק סיסטם".
אז הנה כמה דרכים מהירות להבין במה מדובר
- נוסעים בכביש מהיר ורואים שלט "תחנת דלק בעוד 1500 פיט" -> תחלקו ב-3 ותקבלו "תחנת דלק בעוד 500 מטר"
- נוסעים בכביש והמהירות המותרת היא "55 מייל לשעה" (גם אם לא כתוב מייל, זה במייל) -> תכפילו ב-1.5 ותוסיפו קצת ותקבלו "90 קמ"ש" (היחס האמיתי הוא פי 1.6)
- אותו הדבר נכון גם למרחקים… כשרואים שלט של העיר הבאה בעוד X מייל, זה בעצם אומר שהיא נמצאת עוד 1.5X+קצת קילומטר
- עצרתם לתדלק. המחיר הוא לגלון, שזה כמעט 4 ליטר. מיכל מלא של אוטו סטנדרטי יהיה בסיבות 10-12 גלון.
- לצערי אין דרך נוחה להמיר את עניין הטמפרטורה.
הם מודדים בפרנהייט ואנחנו רגילים לצלזיוס. אז אתן כמה נקודות פופופלריות- 60 פרנהייט = 15 צלזיוס
- 70 פרנהייט = 21 צלזיוס
- 80 פרנהייט = 26 צלזיוס
- יש עוד מידות אבל לרב פחות רלוונטיות בטיול. מדובר על משקל – במקום קילו הם משתמשים בפאונד שזה קצת יותר מפי 2.
1 קילו = 2.2 פאונד אז נגיד 5 פאונד זה קצת יותר מ-2 קילו.
נהיגה בצפון אמריקה
** בלי קשר למה שאכתוב כאן, חשוב לבדוק את חוקי המדינות (state) בהן תטיילו כי לפעמים יש חוקים מקומיים שונים מהחוק הפדרלי. בגדול, הדברים העיקריים הם:
- מותר לפנות ימינה באדום. מגיעים לרמזור, עוצרים, בודקים שהכביש פנוי ואפשר לפנות. זה קצת פחות בעייתי לעומת הנקודה הבאה, כי גם אם תחכו לירוק, כנראה שלא יצפצפו לכם…
- כשיש אפשרות לפנות שמאלה, זה לא אומר שהתנועה ממול עוצרת! כלומר יכול להיות שלתנועה ממול יש ירוק ואתם צריכים לתת זכות קדימה! בחלק מהצמתים יהיה רמזור מיוחד לפניה שמאלה ואז זה אומר שהדרך פנויה אבל חשוב לשים לזה לב. זה יכול מאוד להפתיע.
- ברב הצמתים המרומזרים, כשמתקרבים לצומת, ההפרדה בין הנתיבים תשתנה מקו מקווקו לקו רציף. אז כמו בכביש בין עירוני זה אומר שאסור לעבור בין הנתיבים.
טיפ לפני הטיסה:
בניגוד לישראל, שם יכולים להיות הרבה מאוד אזורים ללא קליטה. לכן מומלץ להכין מראש מפות של האזורים בהם אתם מתכננים לנהוג שיהיו זמינות באופליין.
זה יכול להיות בגוגל מאפס או כל אפליקציית מפות/ניווט אחרת שמאפשרת את זה.
ואם כבר מדברים על אזורים בלי קליטה, מומלץ להכין מוסיקה לרואד-טריפ!
מחפשים רעיונות לטיול בצפון אמריקה?
כאן בבלוג תוכלו למצוא רעיונות לטיולי טבע כמו מיין ושמורת אכדיה בשלכת או שמורת ילוסטון בארה"ב, וגם מספר מקומות בקנדה.
בנוסף, אפשר להציץ בבלוג על המזוודות שמתמחה בטיולים בארצות הברית.
11 מחשבות על “פעם ראשונה בצפון אמריקה – 4 דברים שכדאי לדעת”
ממש תענוג לקרוא מאמרים כאלה, כל הכבוד!
תודה על הטיפים! הערה/הבהרה קטנה לגבי חוקי התנועה. פניה ימינה ברמזור אדום מותרת, **אלא אם יש תמרור שבו כתוב אחרת. חשוב גם לשים לב שלהולכי רגל יהיה ירוק באותו זמן ותמיד להם יש זכות קדימה.
בעקרון, גם פניה שמאלה ברמזור אדום בצומת מותרת (אלא אם רשום אחרת), אבל זה כבר ליותר מתקדמים.
יש גם טיפים שנם ספציפית לערים גדולות, כמו לעולם אבל לעולם לא להשאיר חפצים "חמידים" כמו ארנק או תיק במקום נראה לעין. פורצים לרכב תוך שניות
תודה על התוספת. למדתי!
איזה טיפים שווים ערן. גם ככה מפנטזת על טיול בצפון אמריקה או קנדה אחרי הטיול האחרון שלך. שומרת לי!
מומלץ בחום כמובן 🙂
ממש עשית לי חשק! פוסט מלא מידע חשוב!!! שומרת לי ומקווה שיגיע היום ואחזור אליו
מצחיק! יודעת להגיד מה עשה לך חשק?
פוסט מעולה!
ממש בא לי כבר לטוס לשם 🙂
פוסט מעולה!
אם מותר להוסיף טיפ חשוב שתקף רק בארה"ב: לעולם, אבל לעולם – לא – להתבדח או להתווכח עם שוטרים! אין להם חוש הומור! הם עלולים מיד לחשוב שאתה נגדם… וכדאי לתרגל את זה כבר בשדה התעופה הראשון בו נוחתים…
טיפ נכון מאוד!
כשרכב משטרתי נוסע מאחוריך בכביש בין עירוני, צריך לעצור בצד ולהשאיר את הידיים על ההגה עד שהשוטר מגיע לחלון.
מנסיון בנסיעה בניו אינגלנד – גם בכביש עירוני. שוטר עצר אותנו כי נסענו ליד בית ספר 35 קמ"ש במקום 30. (ראה סעיף תרגום מיילים לק"מ) כיוון שצויידנו בעצה הזו קודם, נהגנו בהתאם והשוטר גער בנו שיש לנו כוונות לדרוס ילדי בית ספר (היה בכלל יום ראשון והילדים לא למדו) בכל מקרה, העצה שלי – יש להכיל את הגערות יהיו אשר יהיו…