ואלדז אלסקה – קרחונים, יערות גשם ובעלי חיים

ואלדז אלסקה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ואלדז

הנסיעה לואלדז התחילה באיסוף מהבקתה במקארתי, חציית הגשר, נסיעה לצ'יטנה ואז נסיעה על כביש רגיל (בניגוד לכבישי העפר שראיתי בימים האחרונים) לואלדז. הנסיעה עצמה יפהפייה – פתאום מבצבץ לו איזה קרחון (קרחון וורטינגטון) ואחר כך עוברים דרך Keystone canyon (רק בדיעבד הבנתי שזה זה – לא ראיתי שילוט) איזור עם מפלים יפים!

בואלדז עצמה נסעתי ל-fish hatchery וראיתי כמויות של דגים!! חוץ מדגים היו שם גם אריות ים שמשום מה החליטו לעלות על המחסום ולעבור מהים לכיוון המפל… אבל לא ראיתי אוֹטֵרִים (sea otters).

שייט קיאקים בין קרחונים

למחרת יצאתי לקיאקים. זאת הייתה הפעילות הימית הראשונה שלי בטיול.
הגעתי בבוקר למשרד וקיבלתי ציוד: מכנסי גשם, מעיל גשם ומגפיים. ביקשו מאיתנו להביא ארוחת צהריים, מים ובגדים חמים.

התחלנו בשייט של שעתיים כדי להגיע למקום שממנו אפשר להתחיל בכלל "לקייק". בחוץ היה ערפל וגשם, מה שדי הקשה לראות משהו מסביב. אמרו לנו שזה הכי ערפל שהיה להם העונה. באסה. בדרך ראינו חתיכות קרח בצבע תכלת משגע וקצת אוֹטֵרִים שזאת חיה שאני מאוד אוהב אבל רציתי לראות אותה מקרוב יותר.

עצרנו באיזה 'חוף' (לא יודע איך לקרוא לזה) והמדריכים התחילו לפרוק ציוד. בשלב הזה הסתבר שיש לנו עוד ציוד לבוש לשים על עצמנו. שמלה, להתחבר איתה לקיאק ואפוד הצלה. כל אחד קיבל גם משוט עם פוגיז (pogies) – כמו כפפות מחומר שמרגיש רטוב אבל שומר על הידיים חמות בזמן החתירה. מקבלים הסבר על איך להכנס לקיאק, איך לחתור ו…
יצאנו לדרך.

 

גו פרו טייק אה פוטו

אני מְצוּוָת לאיזה סיני, הגו פרו על הראש ממתין להפעלה קולית (אפשר להגיד לה כל מיני מלים כדי שתתחיל לעבוד). רק מה? זה לא עובד הכי טוב עם מבטא ישראלי… אז היו דברים שהיא הצליחה להבין אותי כמו "take a photo" ומשפטים שלא הצלחתי להגיד כמו "start recording". בדיעבד גם ראיתי שהיא הייתה מכוונת לשמיים והתמלאה בטיפות, מה שגרם ליום עם פחות תמונות.

ומה לגבי הטלפון? שכחו ממנו. הוא קבור באיזה כיס לא נגיש במעיל. להבא צריך קייס מיוחד, כזה כמו שהיה לסינים שהיו איתי בסיור.

ככל שהתקרבנו לקרחון (קרחון קולומביה) היו במים יותר חתיכות קרח צפות. הקרחון נסוג לו וזה די מבאס לראות. כשלא יורד גשם, השהייה במים נחמדה למרות שהראות לא משהו. אחרי הפסקת צהריים חזרנו שוב לקיאקים ומדי פעם שמענו רעש דמוי רעם שזה בעצם חתיכת קרחון שמתנתקת לה. ההתחממות הגלובלית בלייב.

האם ראינו אורקה?

העמסנו את הקיאקים על הסירה והתחלנו לשוט חזרה. 

תוך כמה רגעים כולם מנקרים. זאת למרות שהשייט עצמו לא היה קשה במיוחד – לא היו גלים ולא הייתה רוח, אבל בכל זאת עייפים.

פתאום יש תחושה של איזה התרחשות על הסירה. אני עוד לא מבין מה קורה אבל קורה משהו. מסתבר שראו משהו מקדימה.
לוויתן. אורקה!

בתור בוגר צפייה באורקות אני לא יוצא מגדרי אבל תמיד נחמד לראות שוב ובאמת אחרי כמה רגעים התחלנו לראות אורקה קטן. זה די מוזר כי לרב הם שוחים בלהקות, פודים אז כנראה שחברינו הלך לאיבוד קצת. אחרי עוד כמה רגעים ראינו גם זכר גדול יותר וזה יפה.

מפה לשם חזרנו לואלדז וכל החוויה לוקחת יום שלם. בערב עוד יצאתי להליכה קצרה בנמל ונחשפתי ליער הגשם היפה.

מעבורת של 7 שעות

למחרת הייתה מתוכננת לי מעבורת ב-7 בבוקר (שהזמנתי מראש כמובן) אבל בשום מייל לא ראיתי מתי אני צריך להיות שם. שאלתי בלובי של המלון. היא אמרה לי "בין 4 ל-5" ואני כזה "וואווו לא נסחפו בכלל". כנראה שהיא קצת הגזימה כי למחרת הייתי שם ב-5 והייתי הרכב הראשון…

העובדה שהייתי שם ראשון לא ממש עזרה לי בעלייה על המעבורת שמסתבר שזה גם 'מדע'. ראיתי שרכבים שהגיעו אחריי עלו לפניי ושאלתי שם את האיש לפי מה הם מנתבים את זה (חוץ מהיעד) אז זה לפי משקל. הם צריכים לאזן את המעבורת – בחוץ יש טורים לפי גודל המכוניות – פרטיות, SUV, טנדרים וקרוואנים וכל פעם מכניסים רכב לפי החלטה של איש בבטן המעבורת.

השייט הוא כמה שעות טובות דרך מה שנקרא Prince William sound – מקום יפהפה שמלא בקרחונים, פיורדים, הרים ויערות מכל עבר! ואז נסיעה של עוד 4 שעות והכל בשביל להגיע להומר כדי שלמחרת אוכל לטוס ולראות דובים חומים! 

בטיול הזה נפל לי האסימון שאני ממש נהנה במעבורות. נזכרתי בזאת למשל בכניסה לנובה סקוטיה. זה די כיף, בטח כשבחוץ מזג האוויר יפה כמו שהיה לי!

וויטייר – Whittier – עיירה של בניין אחד

היעד של השייט הוא עוד עיירה קטנה באלסקה. הפעם מדובר במשהו כמו 250 איש ש… מה מיוחד בה? ובכן כל תושבי העיירה גרים ב… בניין אחד!!! לא רק שהם גרים שם, שם גם נמצאים כל המבנים הציבוריים – חדר כושר, סופר, קולנוע וכו'.

אם זה לא מספיק מוזר – יש רק כביש אחד שמגיע לעיירה הזאת והוא עובר דרך מנהרה. המנהרה צרה (נתיב אחד) ולכן יש שעות מוגדרות מתי היא פתוחה לכל כיוון. הכל פה מתקתק וזמני המנהרה מסונכרנים עם זמני הגעת המעבורת.

משם המשכתי בנסיעה של עוד כמה שעות ל-Homer שנמצאת בצד הדרום מערבי של ה-Kenai peninsula כמו שאפשר לראות במפה למטה. מחר בבוקר אני טס לראות דובים!!

וויטייר
הנה כל העיר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ערן ברימן - מטייל עם חיוך

נעים מאוד, אני ערן. נולדתי וגדלתי בת"א ואולי בגלל זה אני כל כך צמא לטבע ירוק וקריר. יצר ההרפתקנות שלי והמשיכה לבעלי חיים גדולים ו"חמודים" גורמים לי למתוח את הגבולות ולטייל למקומות קרים ורחוקים.

עוד עליי

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמינו את אחת ההרצאות שלי

המסע בעקבות כלבי הים הלבנים

המסע הארוך אל עבר אחת התינוקיות הקרות בעולם, שם פגשתי בכלבי ים שרק נולדו

רוצה לשמוע עוד?

בהרצאות שלי אפגיש אותך עם לוויתנים, דובי קוטב, אריות ים וציפורים נדירות

אשמח לחזור אליך עם פרטים לגבי הזמנת אחת מההרצאות שלי

מקווה שנהנית מהכתבה!

לשלוח לך מייל כשעולה תוכן חדש לאתר?

יעדים מרתקים, טבע ובעלי חיים אצלך באינבוקס ולא יותר מפעם בשבועיים למצטרפים לרשימת התפוצה
דילוג לתוכן