פארק אולימפיק – הטבע הפראי של וושינגטון

פארק אולימפיק
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

כמו לא מעט טיולים שלי, גם הטיול הזה התחיל עם חלום שהיה לי: לטייל באזור ה- Pacific northwest או בקיצור PNW, שכולל את המדינות וושינגטון ואורגון. 

הקטע היותר מצחיק היה שכשבאתי לקנות ספר (אני אוהב שיש לי ספר פיזי איתי בטיול) פתאום כשחיפשתי באינטרנט אמרתי לעצמי שמשהו נראה לי מוכר. הלכתי למדף הספרים שלי וראיתי שכבר יש לי את הספר הזה! מה שאומר שהטיול הזה היה לי בראש לפני כמה שנים אבל בסוף לא יצא לפועל.

פאסט פורוורד: נחתתי בשדה תעופה בסיאטל וכבר מתוך השדה רואים מבחוץ הר געש מטורף. רואים הר בולט ממש ממש יפה וזה כאילו הכי בקטנה. ואז התחלתי בעצם את הטיול ארוך הזה. 

בגדול המסלול שלי היה מעגל של שלושה שבועות מסיאטל – מצפון וושינגטון עם הפארקים שלה, דרומה עד קרייטר לייק באורגון ואפילו קצת מצפון קליפורניה. כמעט לא הייתי בעיר עצמה כי הפוקוס שלי זה פארקים וטבע וכל המגוון האדיר הזה שיש להם שם שזה, קחו נשימה עמוקה: יערות גשם ואגמים ומפלים והרים וקרחונים והחוף וגם בתוך החוף ניתן את התתי נושאים יש מגדלורים ויש טייד פולס וכו' וכו'.

 

במדינת וושינגטון יש 3 פארקים לאומיים – 2 יותר מפורסמים ואחד עם סיפור מעניין. היות וטיילתי בסוף ספטמבר תכנון הטיול שלי התחשב בעונות, מה שאומר שרציתי להספיק את המקומות המועדים ליותר קור, רטיבות וערפל  – ראשונים. זה גרם לכך שחלק מהנסיעה הייתה בזיג זג בין מזרח ומערב ולא תמיד אופטימלית מבחינת הקילומטראז'.

טיול לוושינגטון
אסם שאהבתי לצד הדרך

הפארק הלאומי אולימפיק 

כשחושבים על טיול בוושינגטון, אחד המקומות הראשונים שצריכים לעלות לראש הוא פארק אולימפיק. מדובר בפארק ענקי שדורש מספר ימים אם רוצים באמת להינות ממנו. בגלל המבנה הגיאוגרפי שלו, שבמרכזו רכס הרים גבוה ללא כבישים, זמני הנסיעה ממקום למקום יכולים להיות די ארוכים. נסיעה של יותר משעתיים בתוך הפארק זה לא דבר יוצא דופן. וזה בלי פקקים! כלומר בשיא העונה זה ייקח גם יותר.

אחת מנקודות הכניסה לפארק היא העיר Port Angeles שנמצאת קרוב בצד הצפוני של הפארק. ניתן להגיע מכאן למרכז המבקרים הראשי ול-Hurricane ridge. רכס גבוה שמגיעים לשיא הגובה שלו בנסיעה של למעלה מחצי שעה ממרכז המבקרים. 

כשהגעתי הייתה רוח ממש חזקה וגשם שהצליף בי, מה שגרם לזה שיצאתי להליכה ממש קצרה. יצאתי מהאוטו, בדקתי את מצב הרוח וחזרתי חחח. בקריאה מקדימה שעשיתי על הפארק הבנתי שחלק מהקרקע שנמצאת שם בעצם הגיעה מהתפרצות הסופר וולקנו שיושב תחת פארק ילוסטון.

וושינגטון למטייל
הוריקן רידג'

אבל הספקתי לראות הבדלים בצמחייה לעומת העתיד לבוא… ככל שעולים בגובה, מה שאומר יותר קור ויותר רוח, העצים נהיים יותר מחטניים והצמחייה על הקרקע מן סוג של עשבים "קשוחים" כאלה כי הם צריכים להיות מאוד עמידים. לעומת הצמחייה שנמצאת בתוך היער שיש לה הגנה ויכולה להיות יותר 'רכה'.

נקודת עניין נוספת שנמצאת בצד הזה של הפארק היא Lake Crescent. האגם נמצא לאורך הכביש שנוסע מערבה לכיוון יערות הגשם והחופים של האוקיינוס השקט.

וושינגטון למטייל
לייק קרסנט

כמה מילים על פארק אולימפיק

  • בפארק יש מגוון מערכות אקולוגיות: יערות גשם עתיקים, חופים ופסגות הרים. הסביבות השונות הללו מציעות למבקרים מגוון רחב של חוויות, מטיולי הליכה לשחייה ועד פשוט ליהנות מהנוף.
  • למרות שזהו פארק חוף, הפארק הוא ביתם של 60 קרחונים בעלי שם. מה שאומר שזה הפארק עם הכי הרבה קרחונים מחוץ לאלסקה. הגדול ביותר, הקרחון הכחול, ממוקם על הר האולימפוס ומגיע לעובי של 900 רגל ואורך של 2.6 מייל. הימצאותם של קרחונים בסביבה ממוזגת כזו היא עדות לאקלים והגיאוגרפיה הייחודיים של הפארק.
  • אולי העובדה המפתיעה ביותר מתייחסת למספר המינים האנדמיים: הפארק הוא ביתם של 24 מינים אנדמיים, כלומר שלא נמצאים בשום מקום אחר בעולם. אלה כוללים 16 מיני בעלי חיים ושמונה מיני צמחים. הבידוד של חצי האי האולימפי בעידן הקרח האחרון אפשר את התפתחותם של מינים ייחודיים אלה. 
  • כמות גשמים בשפע ויערות גשם ממוזגים: הפארק זוכה לכמות מרשימה של 12 עד 14 רגל גשם מדי שנה (יותר מ-3 מטר!!), התומך בארבעה אזורי יערות גשם ממוזגים מובהקים. יערות הגשם הללו הם ביתם של מגוון רחב של צמחים ובעלי חיים, כולל ארזים עתיקים ודאגלס פיר המכוסים אזוב.
  • חצי האי האולימפי היה אחד המקומות האחרונים בארצות הברית הרציפה שנחקרו. זה נבע בין השאר מהשטח הקשה והיערות הצפופים שלו. גם כיום, חלק מהאזורים בפארק קשים לגישה, דבר המדגיש את אופיו הפראי.

יערות הגשם

ללא ספק ההיילייט של אולימפיק מבחינתי זה יערות הגשם. 

היער הזה סופג כמות משקעים שנתית שנמדדת ב…מטרים! (פיט אם להיות מדוייקים) אבל שתבינו – לא סנטימטרים ולא מילימטרים. כמות הגשם הרבה גורמת לכך שיש הרבה ירוק, אבל מעבר לכך, לשגשוג של הרבה אקו-סיסטמס.

מה ההבדל בין יערות הגשם השונים?

יש כמה הבדלים בין יערות הגשם הממוזגים ליערות הגשם הטרופייםיער גשם טרופי נמצא באזור קו המשווה, במקומות כמו האמזונס, מרכז אפריקה ודרום מזרח אסיה. הוא חם מאוד כל השנה (בין 20-30 מעלות) ויורד בו גשם כמעט בכל יום. העצים בו גבוהים מאוד, והצמחייה צפופה כל כך שרק 2% מאור השמש מגיע לקרקע. יש בו מגוון עצום של בעלי חיים וצמחים.

לעומת זאת, יער גשם ממוזג נמצא הרחק מקו המשווה, במקומות כמו צפון מערב ארה"ב, צ'ילה, וניו זילנד. אלה המקומות שיותר מתאימים לי. הטמפרטורות ביער הממוזג מתונות יותר ומשתנות לפי עונות השנה. יורד בו הרבה גשם, אבל פחות מאשר ביער הטרופי. העצים בו (בעיקר אשוחים ועצי רדווד) גבוהים מאוד, אבל הצמחייה פחות צפופה והמגוון הביולוגי קטן יותר בהשוואה ליער הטרופי.

Hoh rainforest

השפע של הירוק הזה מכל כיוון פשוט מהפנט. עצים, שרכים, טחבים, פטריות ועוד. המקום בהא הידיעה לראות את זה הוא ה-Hoh rainforest. נסעתי לשם (ממש) מוקדם כך שהייתי די לבד על הכביש. אפילו הנסיעה לשם, ברגע שירדתי מהכביש הראשי כבר וואווו. 

ואז הגעתי לתחילת המסלול הרגלי. 

מדובר על מסלול של פחות ממייל (קילומטר וחצי), מה שאומר שהוא הכי נפוץ וזה שכולם עושים. אני לקחתי את הזמן כדי לספוג את האוויר והיה אששש. הולכים ביעק והירוק הזה מקיף אותך מכל הכיוונים, ממש "מעליי, מאחוריי ומצדדיי". יש במקום שני מסלולים קלים שאני ממליץ לעשות אותם ביחד – Hall of Mosses ו- Spruce nature trail.

לחלק מהעצים היו מן בליטות גדולות על הגזעים. ביער הגשם זה מכוסה בעוד שכבות של צמחייה ולכן פחות בולט. אבל כשנסעתי לאורך החוף, שם יש פחות שרכים וטחבים, והגזעים חשופים, פתאום הבליטות נהיו הרבה יותר בולטות.

מפלי סוֹל דוּק

אזור יפהפה נוסף שנמצא יחסית בקרבת לייק קרסנט הוא סול דוק. אמנם היעד הסופי של הנסיעה בת חצי השעה הוא מפלי סול דוק אבל בדרך יש עצירה מעניינת נוספת – מפלונים בהם ניתן לראות סלמונים שוחים וקופצים נגד הזרם.

קודם כל, כבר ברגע שיורדים מהכביש הראשי, כביש 101, נכנסים לעולם של פחות רעש ויותר טבע. מחנים את הרכב בצד הכביש והולכים שתי דקות אולי כדי להגיע למפלון קטן ואז… מסתכלים. 

לא עוברת דקה ופתאום רואים דג קופץ ונחבט בסלע. דג ועוד דג ועוד. רב הקפיצות שלהם לא מצליחות והם מנסים שוב ושוב… חייב להגיד שקצת ריחמתי עליהם. באזורים האלה של מערב אמריקה הסלמון הוא נדבך חשוב מאוד במערכת האקולוגית וכתבתי על זה כאן. הרבה מאוד חיות ואפילו היער עצמו מרוויחים ממנו!

משם המשכתי לכיוון המפלים היותר גדולים, מפלי סול דוק. פה מדובר במסלול של 2.5 ק"מ בתוך יער מהמם! (נגמרות לי המילים לתאר את היופי…). צעדתי לתומי ביער הקסום הזה ואחרי כ-20 דקות הגעתי למפלים. ה-setting ממש יפה כי המפל מפוצל ל-3 זרמים שניתן לצלם מגשר עץ. 

בדרך חזרה הלכתי יחסית לאט וצילמתי הרבה. המווון.

שמתי לב שהיה עוד זוג שהלך בקצב שלי כי גם הם, כמוני, צילמו הרבה. יש מן אתגר כזה למצוא זווית טובה, מעניינת וייחודית לצלם משהו. איזה פריימינג עושים לו, מה מכניסים לתמונה, איך תיראה הקומפוזיציה – פשוט כיף!

חופי האוקיינוס השקט

עוד מערכת אקולוגית שמתקיימת בפארק היא קו החוף. יש מספר חופים שניתן לגשת אליהם והדבר המדהים הוא ההבדלים שיש ביניהם למרות שבמבט ראשון לא אמורה להיות סיבה… החופים כולם רחבי ידיים, וזה עוד יותר בולט בשעות השפל. בחלק מהחופים יש חול כמו שאנחנו מצפים מחוף. בחלק יש  מה שנקרא driftwood גזעים שנסחפו – אבל בכמויות! בחלק יש יערות, בחלק יש סלעים בתוך המים. כל אלמנט כזה נותן אופי קצת אחר לחוף.

לפעמים זה יכול גם ליצור דילמות. כדי לראות את חיי ה-tide pools צריך להגיע בשעות מסויימות סמול לשפל אבל כדי לראות איזה סלע ספציפי, כדאי יותר להגיע בשקיעה -> מה שגורם לזה שבסופו של דבר צריך לבחור או להמר על משהו. במקרה של ה"חור בקיר" למשל, ניסיתי לבוא בשעה אופטימלית יחסית ל-tide pools כי רציתי לראות את החיים שמתהווים שם אבל בסוף הם "הבריזו לי". זאת לא שעה אופטימלית עבור ה"חור" כי יצא שהשמש הייתה די מולי והפריעה לצילום. 

פארק אולימפיק
Driftwood & burls
פארק אולימפיק
חור בקיר - ריאלטו ביץ'
פארק אולימפיק
חופים בפארק אולימפיק, שמות מקוריים

Quinault rainforest

אזור נוסף של יערות שהרבה מבקרים לא מגיעים אליו, כי הוא קצת יותר רחוק, הוא ה-Quinault rainforest שמזכיר את ה-Hoh רק עם פחות אנשים. מה שעוד נחמד שם במסלול שיש בקתה ישנה שיכולה להיות פוטוגנית. באזור ההוא מצאתי לי איזה כביש ללא מוצא ושיחקתי קצת עם עלים הכביש. 

לא מעט מהשמות ברחבי הפארק לא בדיוק נשמעים אמריקאים לבנים וזה נכון, אלה שמות של שבטים ילידים שחיו באזור.

זה היה הפינאלה שלי בביקור בפארק אולימפיק. משם נסעתי מזרחה לכיוון הר רייניר. על הר רייניר, הפארק הלאומי הנוסף ומקומות נוספים בוושינגטון בפוסט הבא!

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ערן ברימן - מטייל עם חיוך

נעים מאוד, אני ערן. נולדתי וגדלתי בת"א ואולי בגלל זה אני כל כך צמא לטבע ירוק וקריר. יצר ההרפתקנות שלי והמשיכה לבעלי חיים גדולים ו"חמודים" גורמים לי למתוח את הגבולות ולטייל למקומות קרים ורחוקים.

עוד עליי

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

4 מחשבות על “פארק אולימפיק – הטבע הפראי של וושינגטון”

  1. כל הכבוד! טיול שעושה חשק!
    הסגנון הקולח של הכתבה הופך אותה למרתקת.
    אני מבין שיש לחכות להמשך.
    מה השירותים לתיירים בתוך הפארק?
    כמה זמן כדאי להקדיש לטיול באזור?

  2. הבלוג מעניין ומרתק הצילומים מרהיבים האזורים האקולוגים מתוארים יפה
    מיהם המינים האנדמיים?
    באיזה חודשים הפארק פתוח למבקרים
    ממליצה על האי יאקושימה של יפן ש85% שמורת טבע של יער גשם ממוזג
    שווה לטייל ותודה על על הבלוג המרתק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמינו את אחת ההרצאות שלי

המסע בעקבות כלבי הים הלבנים

המסע הארוך אל עבר אחת התינוקיות הקרות בעולם, שם פגשתי בכלבי ים שרק נולדו

רוצה לשמוע עוד?

בהרצאות שלי אפגיש אותך עם לוויתנים, דובי קוטב, אריות ים וציפורים נדירות

אשמח לחזור אליך עם פרטים לגבי הזמנת אחת מההרצאות שלי

מקווה שנהנית מהכתבה!

לשלוח לך מייל כשעולה תוכן חדש לאתר?

יעדים מרתקים, טבע ובעלי חיים אצלך באינבוקס ולא יותר מפעם בשבועיים למצטרפים לרשימת התפוצה
דילוג לתוכן