זהו הפוסט השלישי על הטיול שלי ב-PNW, צפון מערב ארה"ב. בפוסט הראשון כתבתי על פארק אולימפיק ובפוסט השני על הר רייניר ומקומות נוספים במדינת וושינגטון. בפוסט הזה אתחיל לספר על מדינת אורגון.
וולקאם טו אורגון!
הגבול בין וושינגטון ואורגון עובר ממש על נהר הקולומביה, וכך תוך כדי נסיעה על אחד הגשרים שחוצה את הנהר, שמעתי את גוגל מאפס אומרת "Welcome to Oregon" מה שהיה בהחלט משעשע. לנהר הקולומביה יש חלק חשוב בהיסטוריה האמריקאית. דרכו, בשנת 1805, הגיעה המשלחת של לואיס וקלארק לאוקיינוס השקט ובעצם השיגה את מטרתה למצוא גישה אליו. זאת הייתה משלחת מטעמו של הנשיא ג'פרסון ואולי עוד ארחיב על זה בפוסט נפרד.
התכנית שלי הייתה בעצם לנסוע מערבה לאורך הנהר המתפתל ולצפות בחלק מהמפלים שפזורים לאורכו. למה רק חלק? כי אי אפשר להספיק את כולם… בנוסף למפלים יש גם מספר נקודות תצפית יפות שגם בהן דאגתי לבקר.
כתבתי פה שאורגון היא מדינת המפלים אבל הכינוי הרשמי שלה (לכל סטייט בארה"ב יש כינוי) הוא Beaver state ("מדינת הבונה") שזה קצת משעשע כי עכשיו היא לא בהכרח ידועה בזה. המקור לכינוי הזה הוא בעבר כשסחרו בפרוות והיו שם בונים.
נקודת התצפית הראשונה הייתה Rowena crest. אני חושב שהדבר שהכי אהבתי שם מלבד התצפית עצמה על הנהר, הייתה העובדה שהכביש שמוביל אליה התפתל בצורת פרסה ונתן לי אחלה תמונה!
אורגון מדינת המפלים
אני כנראה לא אגזים אם אגיד שיש באורגון המווווווון מפלים! המספר המדוייק עומד על למעלה מ-230, אבל היי, מי סופר?? לכן עבור מי שלא גר שם, זה בלתי אפשרי לבקר בכולם, ולמען האמת, מתישהו ממצים קצת ונהיים אדישים "נו, עוד מפל" אז ניסיתי לא להגיע למצב הזה, ולבחור את המיטב.
הנקודה הבאה וכנראה הכי מפורסמת באזור הייתה Multnomah falls. כמה המפל הזה אייקוני? תמונה שלו מופיעה על הכריכה של ספר הלונלי פלאנט של האזור. מפל מרשים בגובה 191 מטר מחולק לשני שלבים. המפל מאוד פוטוגני ומאוד מתוייר. עד כדי כך שכדי לראות אותו, הקימו מגרש חניה גדול בין שני צידי הכביש המהיר!
בזמן שטיילתי לאורך הנהר, המפלים שהכי אהבתי היו בריידל וייל ולאטורל. Bridal veil falls מורכבים משני חלקים ואילו Latourell falls אלה מפלים גבוהים שמוקפים במעטפת של משושים. מה שמאוד נחמד בהם שממש ניתן, לפחות בעונה בה אני טיילתי (תחילת אוקטובר) ממש להגיע עד תחתית המפל ולהרגיש את המים משפריצים עליך. הנסיעה בין המפלים מתרחשת בכביש נעים מוקף ביערות.
פורטלנד אורגון
עשיתי הפסקה קצרה מהטבע וביליתי קצת זמן (יום?) בפורטלנד. הלכתי לראות את הגנים היפניים שנחשבים לאחד מהגנים היפניים הכי יפים מחוץ ליפן.
קראתי שיש בפורטלנד רשת של דונאטס מקומית, סטייל דאנקין דונאטס, אבל פה (דאנקין דונאטס פופולרית יותר במזרח ארה"ב). הרשת, Voodoo doughnuts מפורסמת בזה שהיא פתוחה כמעט 24 שעות. הגעתי לסניף אחרי ארוחת ערב והופתעתי לגלות ש… יש שומר! חיכיתי בתור והזמנתי כמה דונאטס לטעום. לא ידעתי מה אני עושה. הם היו עצומים! לא משהו שבן אדם רגיל יכול לאכול, ובאמת לא סיימתי אותם. הקטע המצחיק היה שזה הזכיר לי סיטואציה דומה, הרי כבר הייתי בפורטלנד וקניתי דונאטס!
סילבר פולס
חזרה לטבע. משם המשכתי דרומה לשמורה שנקראת Silver falls state park ובה יש מסלול הליכה מוכר שבו רואים 10 מפלים. אמרתי לכם שזאת מדינת המפלים!
מה שמאוד אהבתי במסלול הזה וחלק מהמפלים שם שאפשר ללכת מאחוריהם. זה נותן זווית ראיה ממש יפה, כזאת שאפשר לראות את זרם המים נופל ומאחוריו את היער או מה שזה לא יהיה. לאורך המסלול יש כמה מפלים כאלה ועוד אחרים "רגילים". המסלול מעגלי באורך 12 ק"מ.
גשרים מכוסים
בלא מעט מדינות בארה"ב יש קטע עם Covered bridges אבל במדינות המערב, באורגון יש את הריכוז הגבוה ביותר שלהם. הם נבנו במאה ה-20 והרעיון של הכיסוי הוא להגדיל את אורך החיים של הגשרים ומסתבר שההבדל הוא משמעותי. כלומר הכיסוי יכול להאריך את חיי הגשר בפי 4 בערך. אז חשבתי לתת להם ביקור. לא לכולם כמובן. הקטע שהם נמצאים במקומות לא מאוד קרובים לאנשהו… כלומר צריך לנסוע לשם במיוחד.
ביקרתי לפני האלווין וליד חלק מהגשרים היו דלעות ופרחים לרכישה ולצידם מה שנקרא Honesty box, כתוב המחיר: למשל 3 דולר, ואם אתה לוקח אתה צריך לשים כסף בתיבה. קונספט ממש חמוד.
כיוון הנסיעה הכללי שלי היה דרומה לכיוון קרייטר לייק ואחרי היום העמוס של המפלים והגשרים ישנתי במקום קטן לא רחוק מהעיר יוג'ין, כדי להוזיל קצת עלויות. הגעתי ל-B&B כזה באמצע שום מקום, ותמיד מצחיקים אותי המספרים שלהם, 40528 – מה?? מאיפה אתם סופרים בדיוק?!
היה שם חדר אחד בדיוק ובארוחת הבוקר כשדיברתי עם בעלת הבית היא סיפרה לי שהתרנגולת הפסיקה להטיל ביצים והיא צריכה להביא חדשה. דאגות אחרות קצת משלנו…
המשכתי למסלול הבריכה הכחולה, שהוא פחות משעה נסיעה מהבית שלה והיא לא הייתה שם אף פעם.
הבריכה הכחולה
היעד היה מקום שנקרא Tamolitch falls אבל פחות נסעתי בשביל עוד מפל. שם נוסף שיש למקום הוא Blue pool. מדובר על מסלול הלוך חזור של כ-6 ק"מ בדרגת קושי בינונית. הלכתי ביער, ואלה יערות שונים ממה שהיה בוושינגטון, פחות עשירים ועמוסים. אחרי כשעה הליכה הגעתי לאיזה בריכה ובהתחלה לא מאוד התלהבתי. אבל אז שיפרתי עמדה וזה היה הרבה יותר יפה! בריכה כחולה יפהפייה עם השתקפות של העצים מסביב.
מה שחיכה לי אחרי זה היה הפתעה מוחלטת.
מעבר הרים געשי
אני נוסע ביערות ומתחיל לעלות בגובה. לאט לאט מספר העצים יורד ואני מוצא את עצמי מוקף בסלעי לבה וולקנית בני אלפי שנים. בשיא הגובה אני בערך ב-1,600 מטר.
הכביש עוקב אחר נתיב עגלות משנות ה-60 של המאה ה-19. כשמגיעים למעבר מקנזי בגובה 5,325 רגל, אתה עטוף בלבה מכל עבר. בשיא הגובה נמצא מצפה הכוכבים די רייט, מבנה סלע לבה שמספק תצפית יפה על כל האזור ו… שינוי דרמטי. אם עד עכשיו בטיול היה לי ירוק בעיניים, פתאום הגעתי לאזור מדברי, זה רק מראה על המגוון הגדול של אורגון.
את הלילה הבא שלי ביליתי בעיר בנד (Bend) שהיא ממש נמצאת באקלים מדברי גבוה. קצת מזכיר את מצפה רמון מבחינת מזג האוויר.
כל הנסיעה הזאת דרומה ממש עד לקצה אורגון היה במטרה להגיע לפארק קרייטר לייק. מדובר ב-national park היחיד באורגון.
פארק לאומי קרייטר לייק
לא יודע להסביר את זה בדיוק אבל היה לי קטע אישי עם קרייטר לייק. כנראה שראיתי תמונה שלו בגיל צעיר באיזה חוברת נאשיונל ג'אוגרפיק וזה נתקע לי בראש. הכחול העמוק הזה, ואם תראו תמונות שלו בחורף בכלל תעופו, כשהכל מסביב מכוסה בלבן. בכל אופן מבנד לקרייטר לייק זאת נסיעה של שעתיים וקצת.
איך הר הפך לאגם?
התפרצות געשית מאסיבית לפני 7700 שנה של Mount Mazama הותירה אגן עמוק במקום בו עמדה פעם פסגת הר. מאות שנים של גשם ושלג מילאו את האגן ויצרו אגם כחול עמוק בעל צבע ובהירות ללא תחרות. זה האגם העמוק ביותר בארה"ב ואחד הצלולים בעולם! מבחינה גיאולוגית וטקסונומית לא מדובר במכתש (crater) אלא ב-caldera, כאלה ראיתי גם באיים האזוריים.
הצבע הכחול משכר. עצרתי ב-Watchman overlook להתרשמות ראשונית. הגעתי בשעות הצהריים ביום שהיה נקי מעננים, כלומר גם השמיים היו כחולים להפליא. בזמן שהייתי שם זה הרגיש כאילו שמתי משקפיים כחולים.
בניגוד לאולימפיק או הר רייניר, פה המבנה של הפארק הוא די פשוט – כביש טבעתי שמקיף את האגם לאורך דפנות המכתש. לאורך הכביש יש הרבה נקודות עצירה ומה שמוסיף לעניין בתוך האגם זה כל מיני חתיכות סלע או איים קטנים שנמצאים באגם, כך שזה לא "רק אגם" אלא יש נקודות עניין נוספות.
נקודות עניין בתוך האגם
אחת הנקודות האלה נקראת Wizard island בגלל הדמיון שלה לכובע של מכשף או קוסם. הקטע המעניין של האי הזה, זה שגם עליו יש מכתש קטן! אם מגיעים בעונה אפשר גם לשוט אל האי ולטייל עליו (אני הייתי ממש בימים האחרונים). נקודה נוספת בחלק הכי דרומי של האגם נקראת Phantom ship אל תשאלו אותי למה.
את השקיעה המליצו לי ללכת לראות מה-Pinnacles וזאת נסיעה יחסית ארוכה (בדיעבד לא יודע אם הייתי ממליץ לנסוע עד לשם בשביל זה). בלי קשר לשקיעה או לא, ה-pinnacles האלה הזכירו לי קצת את ה-hoodoos שראיתי ברוקיז הקנדיים. התחלתי לראות את השקיעה ואז ניסיתי להספיק לראות את השקיעה גם מנקודת תצפית קלאסית יותר על האגם. ממש החתול של שרידנגר!
זריחה מעל קרייטר לייק
למחרת בבוקר קמתי מוקדם כדי לראות את הזריחה. זה התאפשר לי כי ישנתי בלודג' שנמצא בתוך הפארק. זה היה הלילה הכי יקר שלי בטיול אבל זה שווה. השקט שם מהפנט. האוויר עומד, אין קוח, המים לא זזים, ורק כמה אנשים צופים ביופי הזה שמשתנה כל רגע כשהשמש עולה לאט לאט. במקביל אני בודק כמה נקודות שונות אבל בסוף התבייתתי על אחת שנראתה לי הכי טובה.
מסלולי הליכה בקרייטר לייק
בפארק יש מספר מסלולי הליכה. ממש מהלודג' אפשר לצאת לאחד המסלולים המומלצים בפארק, בשם Garfield peak trail (אין קשר לחתול 😉 ). המסלול באורך 5.5 ק"מ ומסווג כקשה למרות שלדעתי אפשר לקרוא לו בינוני+. נקודת השיא של המסלול מספקת את אחת התצפיות היפות על האגם.
בסיום הביקור שלי בפארק רציתי לעבור/לחזור לאזור אקלים אחר – קו החוף של אורגון, ולעלות צפונה לאורכו. כדי להגיע לשם הייתי צריך לעשות מעבר קצר לקליפורניה ועל זה – בפוסט הבא.
1 מחשבה על “הטבע של אורגון – קרייטר לייק ומפלים עוצרי נשימה”
תמונות מדהימות של קרייטר לייק! מצאת זוויות נהדרות לצילום. לא יאומן שאלו צילומים מן הנייד. אתה בהחלט צלם מחונן!