ברוכים הבאים לריינה, לופוטן
זהו הפוסט השלישי בסדרת הפוסטים על טיול החורף בצפון נורבגיה.
על תחילת הטיול אפשר לקרוא כאן.
התעוררנו, בחדר(!) לעוד יום יפה. מהחלון ראיתי את השמש מבצבצת וידעתי שאני צריך להיות בחוץ. יצאתי להסתכל מזרחה לראות איך השמש לוקחת ת'זמן ועולה בעצלתיים. בכל זאת, כבר 8 בבוקר.
וככה התחלנו את היום בצילומי בוקר של ריינה (Reine).
ביום הקודם הגענו כבר בחושך וראינו את העיר השקועה בפיורד עם פנסי רחוב דולקים. עכשיו הסתובבתי לי על ה"טיילת" באור יום. חוץ מקבוצות הצלמים שראינו לאורך הטיול, פה ללא ספק היה המקום עם הכי הרבה תיירים שראינו. אני רק מנסה לדמיין איך המקום הזה נראה בקיץ (מבחינת העומס).
יש משהו בצורה, זוית, גובה, שיפוע, מיקום של ההרים האלה שגורם לנוף להראות מאוד דרמטי ומרשים. כי סך הכל הם לא כאלה גבוהים…
נוסעים ל"עיר" שתופיע ראשונה בכל רשימת ערים
המשכנו עד לסוף כביש ה-E10 והגענו למקום שתמיד יופיע ראשון בכל רשימת מקומות שתמוין לפי ה-ABC. למה אני כל כך בטוח אתם שואלים? כי למקום קוראים A! טוב זה לא בדיוק A, יש מעליו איזה צ'ופצ'יק והם מבטאים את זה יותר כמו "או" אבל עדיין.
היות והכביש אשכרה נגמר, עצרנו לסיבוב קצר בכפר לפני שהתחלנו את הדרך חזרה צפונה. לא יודע למה דווקא פה עלתה לי המחשבה המוזרה הבאה כי זה די תקף לכל כפר שראיתי בטיול…
זה הכי נראה כמו לוקיישן בסדרת דרמה/מתח שהתבצע שם רצח ועכשיו צריך להביא בלש מהעיר הגדולה שיחקור את הארוע. החקירה סבוכה כי כולם מכירים את כולם ו… אתם מבינים. בכל אופן, זה נראה כמו גן עדן לפשעים כי אין בעיה להעלים ראיות אבל נראה לי שאפסיק כאן.
מגן דוד. על הר. בלופוטן
התחלנו להצפין ואחרי 10 דקות, כשאנחנו שוב ליד ריינה, פתאום חבר שלי צועק שהוא ראה משהו על ההר. אני עוצר בזהירות ומנסה להבין במה מדובר. "מגן דוד! מגן דוד!" הוא אומר, ואני מביט בו בפליאה. מפה לשם, כן, באמצע ההר, באמצע שום מקום, בצפון נורבגיה, ניצב לו מגן דוד גדול.
פה בתמונה הוא נראה גדול אולי אבל תאמינו לי שהיה קשה לראות אותו בין כל הלבן הזה. ניסיתי לברר מה הסיפור שלו, גם תוך כדי הטיול וגם אחרי שחזרתי. למען האמת לא יצאתי מזה… שתי לשכות תיירות בצפון נורבגיה טענו שזה לא מגן דוד. שתיהן טענו שהוא דולק בדצמבר-ינואר ואחת מהן קראה לו Christmas star.
וככה אנחנו ממשיכים לנהוג לנו בכבישים המעלפים האלה. בלופוטן בכלל' מדי פעם יש מנהרות, אבל באיזור ריינה יש גם מנהרות "חצי פתוחות". שימו לב לעמודים שיש בצד הקרוב לים. זה מאפשר להכניס קצת אור ולהנות מהנוף.
יום יפה זאת הזדמנות לאכול בחיק הטבע
היה יום יפה ולכן כשהגיעה שעת צהריים ועצרנו ב- Torvdalshalsen picnic, חשבנו לנסות להכין לעצמנו אוכל. יום קודם לכן עצרנו לקניות בסופר וקנינו בין השאר סלמון נורבגי, פטריות, ביצים, חמאה ועוד. אבל כנראה הדבר הכי חשוב בקנייה הזאת היה חומר דליק. לא כזה כמו בארץ, אלא משהו קצת יותר רציני. למה זה חשוב? טוב ששאלתם. הרי יש לנו כיריים ברכב…
"מדורה" בשלג
מסתבר שהכיריים לא הכי בעניין של לעבוד, למרות שבחוץ השמיים כחולים ואין יותר מדי רוח. מה שכן – מינוס 2-3 מעלות. מדליקים את הכיריים ומהר מאוד מבינים שזה לא בר ביצוע. הלהבה נכבית מיד. זה בדיוק הזמן להשתמש בחומר הדליק שמגיע בצורת כיכר לחם פחות או יותר וחותכים ממנו פרוסות. אבל איפה מניחים אותו?
יאללה ננסה להכין מדורה קטנה. קובי שלח אותי למצוא זרדים יבשים. ואללה יופי. הכל מכוסה שלג… אבל! הצלחנו!! עטפנו את הסלמון בהרבה חמאה ויצאה ארוחה מעולה! בשלב הזה הגיעה מדריכת טיולים ספרדייה והתלהבה מהאלתור של הישראלים.
הרגשת אופוריה באויר
מדושני עונג המשכנו בנסיעה. אחרי קרוב לשעתיים נסיעה, הגענו ל-Austnesfjorden (אתם מבינים שאין מצב לכתוב את זה בעברית נכון?). פיורד שלא ידעתי עליו הרבה אבל הפתיע בטירוף. החנינו את הרכב וניסינו ללכת על מדרגות העץ שכמובן מכוסות בשכבת שלג. Once again, הספייקים על הנעליים הוכיחו את יעילותם!
מגיעים לנקודת התצפית, התאורה הייתה מושלמת ואז גם סירה קטנה חצתה את הפיורד ונתנה לי פריים מושלם. בנוסף ממש על שפת המים הייתה כנסיה קטנה, כמו שאתם יודעים שאני אוהב.
מתכוננים לזוהר הצפוני
עמדנו במשימה שלנו!
בתחילת היום הגדרנו את נקודת הסיום הרצויה שלנו. זה לא היה קל (הרבה שעות נסיעה) אבל עשינו את זה! הגענו לאתר קמפינג מדוגם, ככה שקיבלנו גישה למטבח וחדר האוכל. אני מניח שבחודשי הקיץ האתר מלא אבל עכשיו היינו לבד. בעל המקום היה נחמד והחלפנו איתו כמה סימני ידיים.
יש לנו גישה למטבח מה שאומר שאנחנו יכולים להשתמש בשאר המצרכים שקנינו בסופר ולהכין ארוחת ערב. בינתיים בדקתי את אפליקציית הזוהר הצפוני (שהזכרתי בפוסט הקודם) והסיכויים גבוהים. השעה 19:30 והאפליקציה אומרת שהזוהר ייראה באיזורינו בשעה 21:00. אני אומר לקובי "בוא נתכוונן לצאת החוצה ב-20:45 כדי שחס וחלילה לא נפספס". וכך היה.
אכלנו המבורגר ותפוח אדמה ויצאנו, עם תרמוס, אל הקור…
ב-21:00 לא היה כלום.
בודק באפליקציה.
היא עדכנה את התחזית שלה לשעה 22:00. תודה באמת.
בינתיים אני זורם כי אני רואה שהשמיים נקיים מעננים. אז הנה ספוילר – גם ב-22:00 לא קרה כלום.
בכל הזמן הזה אנחנו מקשקשים קצת, לפעמים יושבים בתוך האוטו, לפעמים שותים תה מחוץ לאוטו ומנסים להעביר את הזמן עד שיתחיל המופע.
זכינו לראות את הזוהר הצפוני!
פתאום מבעד לחלון אני רואה "ענן" אפור מאונך. אבל, רגע… אין דבר כזה! אני אומר לו "זה זה" והוא סקפטי…
- אל תנסו לצלם את זה בטלפון.
- הצבעים שרואים בתמונות יותר חזקים ממה שרואים במציאות…
- טיפ אחרון ממני – תוך כדי המתנה לזוהר הגעתי לפוסט החשוב הזה. בגדול אם אני לוקח משם את הדבר הכי חשוב זה לא ליסוע לאנשהו בשביל הזוהר! זאת חוויה כל כך חמקמקה שקשה לתזמן אותה, אפילו ב"עונה". המקומות האלה יפים בכל מקרה, תבחרו מקומות שבא לכם לראות ואם בסוף תצליחו לראות את הזוהר – זכיתם! תתייחסו אליו בתור בונוס.
18 מחשבות על “ריינה, לופוטן ופריצת דרך עם הזוהר הצפוני”
היי ערן
הפוסט שלך ממש מדהים
אני נוסע לבד לטרומסו בנובמבר
רציתי לשאול איך זה מבחינת הנהיגה למי שאין ניסיון בנהיגת חורף עם שלג וקרח
עד כמה זה מסוכן ?
שלום דוד,
הכבישים מפונים באופן מאוד תדיר מהשלג – כך שזאת לא הבעיה.
אבל קרח זה סיפור אחר! נכנסתי למגרש חניה שהיה מלא קרח ותדמיין שיש לך אפס שליטה – לא היגוי ולא ברקסים. קצת כמו בספורט ה-curling 🙂
גם המקומיים ממליצים לא לנהוג במצב כזה.
Loved your article, it's so nice to see your dream came to reality! Thanks for sharing. We are on a quest to visit all the places where the Aurora is visible, and so far our trips are going pretty well.
I'm so happy for you!
So where have you been so far?
היי ערן,
אני עוקב דיי נלהב של הבלוג שלך מאז אחד הפוסטים שעשית על איסלנד (הייתי פעם אחת ובונה על טיול נוסף בעתיד הלא רחוק). אתה מביא סיפורים כיפים ומעוררי השראה – אז תודה לך!
הטיול הזה נראה מדהים, בעיקר הקונספט של "להסתובב" בין מקומות, בלי אטרקציות מיותרות של מלון-איגלו או נסיעה במזחלות כלבים – האם תגיד שטיול כזה שכולל לינה, מזון ורכב יהיה יקר במיוחד? בהשוואה לאיסלנד?
תודה 🙂
תודה מור! איזה כיף לשמוע 🙂
העלית נקודה מעניינת שפחות חשבתי עליה, שזה באמת ההיה טיול "ללא אטרקציות" – אבל הטבע כל כך חזק שלא צריך להוסיף לו כלום…
אולי התכוונת לאיי פארו? כי באיסלנד טרם הייתי 😉
בכל אופן – יקר שם, סדר גודל של איסלנד
וואו ערן, זה מטורף, התמונות מהעיירות האלה ממש מזכירות סרט קריפי, אבל הנופים מושלמים והזוהר, טוב נו, אפילו אני מוכנה לסבול את הכפור הבלתי נסבל הזה בשביל הזוהר. יופי של פוסט!
שמח שלא רק אני חושב שזה קריפי… יאללה פעם הבאה תבואי גם!
התמונות … אין מילים לתאר את היופי שלהן ובטח זה מתגמד לעומת הדבר עצמו. היופי של הטבע שם מדהים ואני אוהבת את האווירה החורפית עם צבעי החורף. כיף לך שזכית לצפות בזוהר הצפוני. זו אחת החוויות שאני מאחלת לעצמי שאצליח להגשים. תודה על כל היופי הזה שליקטת עבורנו.
כן, כמו שאמרת, היופי במציאות הרבה יותר עוצמתי. ניסיתי להביא מה שאפשר
לגבי הזוהר, כן זאת חוויה מיוחדת, אבל מקווה ששמת לב ללינק ששמתי שם. בכל אופן שיהיה בהצלחה!!
איזה פוסט מהמם! כל כך עושה חשק לנסוע לשם תענוג, תודה!
בכיף 🙂
וואו וואו!! כל פוסט בסדרה מצליח להתעלות על קודמו עם המקומות היפיפיים הללו
תודה רבה
המקומות האלה פשוט מרהיבים! גם בקיץ וגם בחורף
וואו, וואו ושוב פעם וואו. איזו חוויה מדהימה לראות את הזוהר הצפוני. גם התמונות שלך נדירות!
נכון, זה מאוד קשה להסביר את זה. אבל פשוט נבנית ציפייה כזאת וזאת באמת תופעה שקשה לקלוט
כרגיל, מתענגת מהקריאה (גם מהכתיבה) על המקום המופלא הזה. בדקתי איך זה נראה בקיץ וזה לא מרשים כל כך. רק חורף!
תודה רבה!
חחח הוא מרשים גם בקיץ, אל תקחי לו את זה 😉