מזחלות כלבים בלפלנד
בבוקר היינו צריכים להגיע לסוכנות במרכז העיירה. משם תהיה הסעה למקום שממנו יצאו מזחלות ההאסקיז. עלינו על ההסעה עם עוד שתי אסיאתיות (אמא ובת) ונסענו איזה חצי שעה עד שהגענו ליער.
כרגיל, קיבלנו ציוד חורף חדש וכיפי כזה, ואז עברנו הדרכת "נהיגה". על כל מזלחת יש שני אנשים כשאחד נוהג בעמידה והשני יושב. בשביל פניות צריך להטות קצת את הגוף וכדי לעצור צריך לדרוך על מן מדרגה כזאת. נשמע קל… כל זוג מקבל מספר כלבים לפי המשקל הכולל, אז קיבלנו כמות נכבדה… לעומתנו היו האסיתיות שקיבלו רק איזה ארבעה.
לפני הנסיעה, זה מטורף, בקושי אפשר "לדבר" עם הכלבים. הם באטרף! כמו זאבים כזה, חושפים שיניים כאילו הם רוצים לרצוח מישהו.
הכלבים מושכים אותנו
התחלנו לזחול (מה הפועל הנכון במקרה זה?) כשההגה בידיים של מ'. אני יושב לי שם במזחלת, מכוסה בשמיכה כשמסביב יער והכל לבן ואנחנו על "ציר". אנחנו (נראה לי) היינו האחרונים בשיירה ובשלב כלשהו היה מן פיצול בדרך.
ה"נהג" היה אמור להטות את הגוף ולסמן לכלבים לקחת את הנתיב השמאלי אבל זה לא ממש קרה אז מצאנו את עצמנו בנפרד מהשיירה. הכלבים לא טיפשים וידעו לעצור.
אבל מה עכשיו? אין רברס!! המדריך נתן איזה שריקה והם תיקנו את עצמם לבד… מזל. ככה עברו להם איזה 40 דקות ואז התחלפנו ואני הייתי על ה"הגה".
ממשיכים ביער, הכלבים רצים וזה ממש כיף! שטחים פתוחים, שמש, לא הכי חמה, אבל בכל זאת, שמיים כחולים ואני ביער מכוסה שלג אז לא מתלונן.
ואז, חזרנו לנקודת המוצא. המדריך משחרר את הכלבים ו… הם כאילו חיה אחרת. עכשיו אפשר לשחק איתם, ללטף אותם ולהנות.
חוץ מזה, במקום הזה (לא יודע אם לקרוא לזה פארק) היו עוד כמה חיות וביניהם שועל ארקטי שהיה נראה קצת עייף.
הליכה בשלג
ארוחת בוקר ישראלית לפינים
כשסיימנו את ההליכה חיכה לנו הרכב והחזיר אותנו לעיר. הלכנו חזרה לצימר ופגשנו את אילקה והחבר'ה וקשקשנו קצת. מסתבר שהם הכינו לנו תכניות ליום הבא (בעוד אנחנו תכננו לחזור לרובניימי כבר). מוני ואני ביקשנו זמן התייעצות ובסוף החזרנו להם תשובה שלילית שנראה שקצת ביאסה אותם.
למחרת בבוקר, ממש לפני הפרידה, החלטנו להכין להם "ארוחת בוקר ישראלית". ביום קודם קנינו כמה מצרכים לשקשוקה וסלט ישראלי. הכנו את הארוחה על הבוקר והם די נהנו.
בזאת תם הבילוי בצפון לפלנד. הלכנו לתחנת אוטובוס כדי להגיע חזרה לרובניימי. תוך כדי ההליכה התחיל לרדת עלינו שלג, שכנראה בארץ היה סוגר כמה כבישים אז קצת חששנו אבל בסוף הכל היה בסדר.
