יום הולדת באיי פארו

השנה החלטתי לחגוג את יום ההולדת שלי באיי פארו, ובאופן יותר ספציפי בטיפוס על קייפ אניברג. כן, למרות שכבר הייתי שם, ואפילו לא מזמן, רציתי עוד פעם (מי שעוד לא יודע איפה האיים יכול לקרוא פה). הזמנתי כרטיסים, הכנתי לי מפה עם כמה מקומות שלא ראיתי בפעם הקודמת ועכשיו הם מטרות מבחינתי. היו שם מסלולי הליכה, מפלים, כנסיות ועוד.

יום ההולדת עצמו יצא ביום ראשון והתחשק לי ללכת לכנסייה לשמוע service, כי זה נחמד עם העוגב והכל. דרך מכרה מקומית בדקתי מתי זה יוצא. כשהיא החזירה לי את התשובה לגבי השעה היא גם אמרה לי שבכנסייה הקרובה למקום מגוריי יש את העוגב הכי מודרני באיים! (תודו שזה מפתה). זה היה מפתה אבל בגלל שזה ב-11 בבוקר זה די תקע לי את התכניות אז ויתרתי על זה. תחזית מזג האויר הייתה טובה ולכן תכננתי לטפס על אחד ההרים הגבוהים באיי פארו. ההר נמצא ליד היישוב הצפוני יותר באיי פארו, Vidareidi.

שנה שעברה רק הגעתי לכפר ולכנסייה היפה שלו אבל לא עליתי. הפעם עשיתי שיעורי בית! נקודת המוצא של המסלול היא בחלק העליון של הכפר וכבר משם יש תצפית יפה מאוד על הכנסייה שממוקמת על הים. המסלול עצמו הוא טיפוס לא קל על הר בגובה 750 מטר! היתרון של המסלול הזה על כמה אחרים שעשיתי באיי פארו הוא שהוא מסומן, זה נדיר. אבל איך הוא מסומן? חכו ותראו.

כל פעם מחדש מצחיקה אותי כמות התיירים שנמצאים שם. הגעתי ל"מגרש החניה" של המסלול, ויש שם מקום ל-4 מכוניות. אולי! השמיים היו מעוננים חלקית והטמפרטורה – מושלמת עבור הליכה אינטסיבית, סביבות 10 מעלות, כן אני יודע שלא לכולם זה מושלם 🙂 .

יוצאים לדרך – Cape Enniberg

בתחילת המסלול עוברים שער והולכים לאורך גדר אבנים עד שמתחילים לראות צינורות כחולים בולטים מהאדמה. צחוק צחוק, זאת דרך מעולה לסימון. היו פעמים שראיתי 4-5 צינורות ולעומתם היו פעמים שראיתי רק את הצינור הבא. תלוי בזוית העלייה וכו'.

העלייה תלולה אז מדי פעם עצרתי לקחת אויר וכשהסתובבתי, ראיתי את וידריידי עם ההר בצורת קונוס מאחוריו, ים (בעצם אוקיינוס) ועוד איים בכל הכיוונים. לא משנה כמה תמונות צילמתי ואתם תראו, נורא קשה להעביר את החוויה הזאת.

מה שכן העלייה תלולה ושריר ה-4 ראשי, עובד חזק. תחילת המסלול הייתה על דשא שהתחלף בבוץ מחליק יותר או פחות ואחרי זה עבר לדרדרת. השילוב של שיפוע העלייה וסוגי הקרקע השונים גורמים לך לחשוב איך תהיה הירידה ומה יהיה עם הברכיים… 😮

בדרך עקף אותי בחור אמריקאי צעיר וקליל. מה מסתבר? הוא היה שם יומיים קודם אבל בגלל ערפל הוא ויתר באמצע הדרך ועכשיו חזר שוב… הוא אמר לי "סי יו סון" ומאז לא ממש נפגשנו, אבל עוד ניפגש. אפרופו ערפל, כמה מלים לדעתכם יש לזה בפארואית?? הנה לכם – 40 דרכים שונות להגיד… ערפל! OMG

https://www.instagram.com/p/BjJyvrCjR6u/?taken-by=thelaughingtraveller

לאן נעלמו הצינורות הכחולים??

בשלב כלשהו נגמרו הצינורות הכחולים כי "מגיעים לפסגה" אבל אני רואה שיש עוד לאן ללכת… ב"סיפור הדרך" שהיה לי (מידע שאספתי מכל מיני בלוגים) היה כתוב לא להתייחס לרוּג'וּמים (גלי אבנים) שיש בצד ימין כי הם קרובים מדי לצוק. אז ניסיתי ללכת על האופציה השנייה שאמנם הולכת במרכז ההר אבל הקרקע היא סלעים גדולים כך שכל צעד הוא סכנה לקרסול.

הלכתי בזהירות עד שהגעתי לנקודה הכי גבוהה ושם ראיתי שאריות שלג(!) ועוד "צורות סלע יפות". זה לא אומר לכם כלום אבל לא מצאתי דרך אחרת לתאר את זה אז פשוט תראו בתמונות 🙂 . ישבתי לנוח קצת ושתיתי את הנוף. בפסגה היה קר והיה נראה שיש מצב שיתחיל גשם/שלג אז לא ממש יכולתי לשבת שם יותר מדי זמן, ופתאום משום מקום גם האמריקאי צץ לו…

בדרך למטה, למרות שכבר צילמתי את זה עשרות פעמים, פשוט לא יכולתי להפסיק ויצא שצילמתי עוד תמונה ועוד תמונה. במצלמה, בטלפון, איפה שלא תרצו! מה שכן, הירידה הייתה פחות קשה ממה שחשבתי, אבל זה לא אומר שלא החלקתי 🙂 . כל הדבר הזה לקח משהו כמו 5 שעות.

ציוד חדש!

בטיול הזה זאת הפעם הראשונה שהשתמשתי בגורילה שקניתי (גורילה זאת החצובה הקטנה הזאת). אז הרשיתי לעצמי להתלהב קצת 🙂 . יום הולדת או לא?? דרך אגב, מזהים את החולצה השחורה?

אחרי זה גם קפצתי לראות את הכנסייה מקרוב

עוד מסלול? יאללה בכיף!

זוכרים את האמריקאי? אז כשהגעתי למטה הוא חיכה לטרמפ ולקחתי אותו. לא היו לי תכניות להמשך היום והוא הציע שנעשה איזה מסלול קצר. היה מסלול שסימנתי לי מבעוד מועד והוא היה די באיזור אז הלכנו אליו. למסלול קוראים Klakkur והוא נמצא ליד העיר השניה באיי פארו, Klaksvik. היה ממש אחלה! כלומר יחס התמורה לקושי היה מעולה 😉 .

אורך המסלול מאיפה שאני התחלתי, היה בטח משהו כמו 6 ק"מ. אחרי עלייה מתונה ראינו את כל העיר פרושה במן מפרץ וחוץ מזה היו עוד איים ממול… ממש מולנו היה את Kunoy ממש חמוד כזה (הצורה מזכירה קצת את בלייד בדרום אפריקה) ומשמאלו את Kalsoy ששנה שעברה ראיתי שם את המגדלור והציפורים שתקפו אותי…

צילמתי שם איזה תמונה פנורמית אבל בניגוד לבדרך כלל שאני לבד במקומות כאלה, הפעם היה שם את האמריקאי. למה זה חשוב? כי הוא יכול "להרוס" הפנורמה. בלי שדיברתי, הוא הבין מה הוא צריך לעשות ונעמד מאחוריי בזמן שהסתובבתי חחח.

מה אוכלים? לך תסמוך על גוגל…

השעה 6 בערב, הורדתי את האמריקאי, השמש מלטפת ושמיים כחולים אבל מה? גוועתי ברעב! רק נשנשתי כל היום… האמת שבתחום הנשנושים גיליתי משהו חדש שאני צריך להוסיף לי לרשימות. אם עד עכשיו בצפון אמריקה תמיד היה לי גזר גמדי, עכשיו קניתי ביף ג'רקי וזה אחלה דבר. יחסית בריא, קשה ללעיסה ועתיר בחלבונים 🙂 .

חיפשתי משהו לאכול והפעם גוגל יצא פארש (קצת מפחיד לכתוב את זה…). קראתי על איזה מקום שבגוגל סומן כ-Open, הגעתי אליו ו…יוק! סגור. לפחות הוא היה ליד תחנת דלק אז ביקשתי שם המלצה למקום אחר, שגם היה סגור… היה להם איזה חג וגוגל לא היה מעודכן 🙁 . בסוף ישבתי במרכז קלאקסויק, אכלתי פיצה ובדקתי מה עוד סימנתי לי במפה שאפשר לעשות.

היה איזה אגמון (Toftavatn) לא רחוק מאיפה שאני ישן אז נסעתי אליו. הוא היה פחות מרשים אחרי כל מה שראיתי במהלך היום. בדרך חזרה ירדתי לדרך עפר והכבשים ממש רצו לעברי. היה קצת מסוכן כי ואללה, לא בא לי להתסבך עם כבשה. עצרתי את הרכב וזאת הייתה הפעם היחידה שהשתמשתי בצופר! סך הכל הייתי ממש מבסוט מהיום הזה! 🎂😍 הייתי כל כך מבסוט שיום אחרי זה עשיתי עוד טיפוס!

חזקים בפינטרסט? אז זה בשבילכם!