פארק גרנד טיטון
יצאתי מג'קסון לכיוון גרנד טיטון, הייתי במצב רוח טוב ובא לי לרשום סטאטוס כזה בפייס: (לא רשמתי כי ברגע שיוצאים מהאכסנייה אין קליטה)
Having pancake for breakfast, driving in the wild in a Dodge SUV and listening to country music – could it get more American ?!
(מהמשפט למעלה) את הג'יפון והטבע כבר ראיתם, הפנקייק פה ועכשיו לחלק השלישי במשפט. אני יודע מה אתם בטח חושבים "מה קאנטרי, מה נסגר איתו" אבל זה לא מה שאתם מדמיינים, זה קאנטרי חדיש, פופי כזה, הנה פלייליסט קצר שהכנתי…

ג'ני לייק, שמורת גרנד טיטון
הקטע שכשנוסעים שם בדרכים, זה בא כל כך טוב! ואם לפעמים נמאס (כי הם טוחנים שם שירים) אז אפשר לעבור ל-classic rock, יש מיליון תחנות ברדיו הלוויני (פיצ'רים נוספים של האוטו בפוסטים הבאים).
ממש לפי שיצאתי מהעיר עצרתי בסופרמרקט לקנות קצת אוכל שיהיה לי, כי הרי ברור שבתוך השמורה הכל יהיה הרבה יותר יקר, ויהיה פחות מבחר. קניתי פירות, ירקות, לחם, נקניק וחרדל. אמנם בחדרים גיליתי יותר מאוחר שאין מקררים, אבל בלילות היה מספיק קר בחוץ אז האוכל נשמר במצב טוב. כל הזמן הייתה לי מקדימה שקית עם גזר גמדי לנשנוש…
הגעתי לכניסה לשמורה, קניתי כרטיס שתקף לכל השבוע וכולל את גרנד טטון ואת ילוסטון, והתחלתי לטייל. כמו בכל שמורה אמריקאית טובה, מדי פעם יש מפרצים בכביש על מנת לעצור, להנות מהנוף ולצלם. לפעמים יש גם מסלולי הליכה קצרים, ופעם אחת אפילו היה scenic drive.

כמובן שלכל אגם קטן, הר קטן וכו' יש שם משלו אבל לא ניכנס לפרטים האלה. את השמורה חוצה כביש מרכזי וממנו מסתעפים כבישים קטנים יותר שמובילים למסלולי הליכה למשל.
קראתי קצת בספר והגעתי למסקנה שאעשה מסלול הליכה ב-Jenny lake, שנמצא במכז השמורה. יצאתי לדרך למסלול בשם hidden falls. בשלב כלשהו כבר חשבתי שהם מוחבאים כל כך טוב שלא מוצאים אותם, כי הלכתי איזה שעתיים ואפילו לא שמעתי מים. פתאום, בדרך, פגשתי "חבר", לא יודע מי מאתנו הופתע יותר…

טבע במיטבו
קראתי קצת בספר והגעתי למסקנה שאעשה מסלול הליכה ב-Jenny lake, שנמצא במכז השמורה. יצאתי לדרך למסלול בשם hidden falls. בשלב כלשהו כבר חשבתי שהם מוחבאים כל כך טוב שלא מוצאים אותם, כי הלכתי איזה שעתיים ואפילו לא שמעתי מים.
פתאום, בדרך, פגשתי "חבר", לא יודע מי מאתנו הופתע יותר…בתמונה פה לא רואים את זה אבל עברתי דרך שלג (שעוד לא הפשיר) ובוץ (מהשלג שכבר כן הפשיר) ותצפיות מדהימות על האגם, ובסוף בסוף מצאתי את המפלים!
לאורך ההליכה, הנוף הזכיר לי מקומות שביקרתי בהם בעבר כמו Lake Tahoe בקליפורניה וגם את איזור האגמים בארגנטינה/צ'ילה, שזה מעולה כי אני חולה על הנוף הזה.


איך חוזרים חזרה?
אחרי שראיתי את המפלים, התחלתי לרדת קצת למטה והיו שתי אופציות להמשך הדרך, אולי בעצם שלוש: או לחזור באותה דרך שבאתי, או להמשיך את המסלול ולהקיף את האגם – אבל לא ידעתי מה המרחק, כמה זמן ייקח וכו' ואופציה מספר 3 – לשבת שם על רציף ולחכות לסירה שתיקח אותי בחזרה לנקודת המוצא.
רציתי קצת להתחרדן אז ירדתי לרציף והמתנתי. לא שידעתי אם היא תגיע בכלל… לא היה רשום שום דבר ופחדתי שבגלל שזאת תחילת העונה אולי השירות עוד לא פעיל. ניסיתי לעשות קצת סימנים למקרה שמישהו מתצפת ורק אם יש אנשים, שולחים את הסירה. אמרתי לעצמי שאחכה חצי שעה ואם לא יקרה כלום אחזור איך שבאתי.

בזמן שאני שוכב לי שם בשמש וממתין, הגיע אורח… אז אני שוכב לי שם על ספסל, מסתכל על האגם הכחול וההרים מסביב, והחמודים האלה מגיעים מדי פעם לבקר.
ופתאום! אני שומע רחש של מנוע, הסירה מגיעה!! עליתי עליה לשייט של 10 דקות שחוצים את האגם וחוזרים לרכב. מיותר לציין שהייתי כמעט היחיד עליה נכון?
הפוסט הבא יהיה כבר בילוסטון עצמה

