סנטה קלאוס והאיילים
אחרי שעתיים שלוש של נסיעה הגענו חזרה לרובניימי. כשמגיעים פעם שניה לעיר, ההרגשה קצת שונה. אתה כבר "מכיר" את העיר, יודע איפה הרחוב הראשי, איפה אוכלים, איפה נקודות הציון החשובות וכו'. הפעם ישנו במקום אחר.
קודם כל זה היה מלון (ולא גסטהאוס) ודבר שני הוא נמצא ממש על הנהר (הקפוא). כבר עברנו את אמצע הטיול מבחינת השהות בלפלנד, כך שאנחנו ממש במרדף אחרי הזוהר הצפוני! (שמראש ידענו שיהיה קשה לתפוס אותו).
הגענו למלון, עשינו צ'ק אין, התמקמנו, ונחנו קצת… היה נחמד ככה לשכב קצת על מיטה כיפית. בחוץ נוף יפה שמשקיף על הנהר והגשר הגדול.
הכפר של סנטה קלאוס
למחרת לקחנו אוטובוס ונסענו ל-Santa Village. זה כביכול מקום מגוריו של סנטה, שנמצא מעבר לחוק הקוטב הצפוני. אני חייב לציין שהמקום די תיירותי ויותר מכוון לילדים. היה שם אייל צפון שנראה די מסכן, חנות מזכרות עם כל מיני דברי סנטה ו… זהו פחות או יותר.
אה סליחה, יש שם תיבות דואר מהן ניתן לשלוח גלויות. אתם בטח שואלים מה ההבדל בין שתי התיבות? אז ככה, אחת היא "רגילה", אוספים משם את הגלויות מדי יום. מהשניה לעומת זאת (האדומה), אוספים את הגלויות פעם בשנה, לקראת הקריסמס.
איפה אתה - זוהר צפוני?
באותו ערב לא היה מתוכנן לנו שום דבר אז אמרנו שסתם נסתובב בחוץ לנסות לראות את הזוהר הצפוני (נקרא גם אורות הצפון). קראנו, ויש מקום שנחשב "תצפית" די טובה לעניין. הלכנו לשם, משהו כמו 20 דקות הליכה מהמלון, על גבעה קטנה. ישבנו חיכינו וכלום 🙁 .
אחרי שעתיים של עמידה במקום כבר נהיה ממש קר, החלטנו לוותר. חזרנו לכיוון המלון וישבנו על איזה בירה בפאב אירי.
למחרת בבוקר התעוררנו ושמענו בחדר אוכל כל מיני דיבורים… מה הסתבר?
שבערך בזמן שהיינו בפאב, נחשו מה קרה?! איזה באסה!!!! הזוהר הופיע. זה ממש אבל ממש מבאס. לא דרך הכי כיפית להתחיל את היום.
בכל אופן, סגרנו לנו מזחלות איילים לאותו ערב, שהיה הערב האחרון ברובניימי. בינתיים שאלנו במלון אם יש איזה הליכה נחמדה בסביבה שאפשר לעשות וקיבלנו המלצה ללכת למלון Sky שנמצא מעבר לנהר על גבעה.
ההליכה הייתה ממש כיפית! הולכים בשמש, שלא מחממת, וכמובן שיש שלטים שמשעשעים אותי כמו זה:
מזחלות איילים
בערב התמקמנו בסוכנות (כבר לא זוכר איזה אחת זאת הייתה הפעם) לטובת המזחלות איילים. קיבלנו ציוד, נסענו ברכב לחווה ויצאנו לדרך. בניגוד להאסקיז שרצים וזה כיף כזה, באיילים אפשר להגיד שהקצב לא איי איי איי. גם אין ממש צורך לנהוג אותם כי נדמה לי שהם היו קשורים אחד לשני (כמו שיירת גמלים כזה). בדרך המדריך סיפר קצת על הצייד שפעם היה בשביל העור שלהם, ואיך עכשיו זה בירידה בגלל כל מיני רגולציות אז מחיר העור נהיה יקר. כמובן שבדרך גם עצרנו בבקתה לשתות מיץ טעים.
יצאנו מהבקתה, המשכנו להתקדם באיטיות ופתאום התחלנו לראות משהו מוזר בשמיים… בהתחלה זה היה מאוד חלש אבל אחר כך זה חזר על עצמו וסוף סוף זה הגיע! הצלחנו במרדף אחרי הזוהר הצפוני!! ראינו קצת ירוק וקצת סגול (הצבעים השונים תלויים באטומים המתנגשים. למשל חמצן זה ירוק ופחמן זה סגול או משהו בסגנון), חלש אמנם אבל ראינו. לצערי לא יכולתי לצלם את זה, אבל אני כן יכול להגיד שמה שראיתי לא היה בדיוק מה שרואים בתמונות באינטרנט.
כמה שנים מאוחר יותר בצפון נורבגיה ראיתי מופע יותר מרשים של הזוהר!