ביקור בשמורת הטבע אכדיה
אכדיה מיין
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ביקור בשמורת הטבע אכדיה מיין

החיפוש אחרי יעד השנה היה לא קל. הייתי צריך למצוא מקום שיש בו מזג אויר טוב באוקטובר ושאני יכול לתפור שם מסלול של שבועיים בערך. אז קודם כל, ברב המקומות שאני אוהב, הצפוניים, אוקטובר זאת כבר לא ממש העונה. ולגבי מרכז אירופה… אז החלטתי להשאיר את זה לפעם אחרת ולטיולים קצרים יותר.

התחלתי את החיפוש עם יעדים קלאסיים (בשבילי כן?!) כמו איסלנד, נורבגיה, אלסקה, ובריטיש קולומביה ואפילו הגעתי לצ'רצ'יל בקנדה שבאוקטובר אפשר לראות שם דובי קוטב! רק שאז נכנסתי לעומק העניין והבנתי כמה הולך לעלות רק להגיע לשם וירדתי מהעניין… אבל! לא ויתרתי על קנדה והתחלתי לקרוא על הצד האטלנטי (המזרחי) שלה. היה לי בראש את השם "נובה סקוטיה" (Nova Scotia) ומסתבר שאוקטובר זאת העונה לבקר שם. הטמפרטורות מושלמות, אין כמעט גשם, והשלכת בשיאה. אלפי קילומטרים מלאים בעצים צבעוניים, זה צריך להיות מעניין. אז זהו, מצאתי את היעד שלי!!

מכאן זה כבר היה די ברור, צריך למצוא טיסה ולהתחיל בתכנון המסלול. בסופו של דבר בחרתי טיסה לבוסטון שהייתה יותר זולה ויותר קרובה מטיסה לטורונטו/מונטראול, אז יצא שגם בוסטון, מיין וביקור בשמורת הטבע אכדיה (Acadia) התווספו לתכנית הטיול. למרות זאת, בפוסטים הקרובים לא אכתוב כמעט על מיין ובוסטון סתם כי אני יותר בקטע של טבע.

הערה: נכון לסוף 2019 כבר הייתי בשני יעדים מתוך הרשימה למעלה: (צפון) נורבגיה וצ'רצ'יל קנדה!

עדכון קורונה – קיץ 2021

בעקבות העומס הגבוה מהממוצע (כנראה בגלל שהאמריקאים עדיין נשארים בארה"ב, קנדה ואירופה די סגורות) מומלץ בחום להזמין מקום מראש.

פרטנים נוספים כאן.

מבוסטון לפארק אכדיה

הגענו לבוסטון ושכרנו SUV כמו שאני אוהב. אחד הדברים שמוסיפים לחווית הנהיגה בארה"ב, שגם ככה היא די טובה בגלל הגודל, הכבישים והכל, זה הרדיו הלוויני! מלא מלא תחנות רוק על גווניו – שנות ה-70, 80, 90, אמנים ספציפיים ועוד, לכל אחד תחנה. חוץ מזה יש עוד כמה תחנות קאנטרי, ג'אז, ספורט, מזג אוויר וסטנד-אפ!

בכל אופן… בדרך מבוסטון צפונה, עצרנו חבר ואני בפיצריה בשם  “When pigs fly pizzeria”, מקום עם אוירה נחמדה. על המדפים, בתור תפאורה, היו כל מיני ברזים חמודים של בירות. הזמנו בירה שהגיעה בכוסות עם לוגו של המקום, חזיר מעופף

ואז הגיעה הפיצה. היא הייתה ממש כבדה! עשירה במלא דברים – בשר טחון, פפרוני וכו'. חוץ מזה שהיא הייתה כבדה היא גם הייתה חריפה טיפה יותר ממה שאני מסוגל לאכול. בואו רק נגיד שליטראלי בכיתי כשאכלתי אותה, אבל תכלס היא הייתה טעימה.

לובסטר רול - למה להתעסק עם הידיים אם אפשר פשוט לאכול?

המשכנו בנסיעה בניו אינגלנד לכיוון המקום שנישן בו בלילה, Boothbay Harbor וכשחצינו גשר ליד וויסקאסט ראינו שלט גדול “Red’s Eats“ שזה אחד המקומות המפורסמים במיין לאכול לובסטר רול. לובסטר רול זה תכלס בשר לובסטר מפורק, כלומר לא צריך להתעסק עם לשבור את הלובסטר, בתוך לחמנייה. 

הקטע של המקום הספציפי הזה זה שהם שמים מללללללא בשר וזה מוגש בצורה הכי פשוטה, בלי רוטב ובלי כלום, אפילו הלחמנייה הכי פשוטה כזאת. היינו די מופתעים שאין תור ולמרות שלא היינו רעבים מדי החלטנו כבר לעצור ולסגור לנו את הפינה של ארוחת ערב. הזמנו את הרול שעולה 21 דולר (לא זול) אבל תאמינו לי מסדר אותך. 

בקושי בקושי סיימתי את המנה שלי.

לובסר רול ב-Red's

את היום הבא התחלנו בנסיעה ליעד שלנו לימים הקרובים, שמורת הטבע אכדיה, שנמצאת ברשימת 10 השמורות היפות בארה"ב. פעם אחרונה שהסתכלתי על התחזית ראיתי שיהיה מעונן עד הצהריים ואחרי זה תהיה שמש, מה שהתאים לתכנית שלי בצורה מושלמת כי הרי ייקח לנו זמן להגיע לשמורה. רק מה, למציאות חוקים משלה… 

בכל אופן, בדרך לשם עצרנו בגשר פנובסקוט (Penobscot), גשר די גדול על נהר באותו שם. יש שני מגדלים שממש דומים ל-Washington Monument למי שמכיר רק ביותר קטן. באחד המגדלים ניתן לעלות לתצפית על האיזור שהייתה מאוד יפה. וממש צמוד לגשר ביקרנו גם ב-Fort Knox.

שמורת אכדיה

זהו, העצירה הבאה הייתה כבר בשמורה. השמורה עצמה נמצאת על אי, "אי הר המדבר" או Mount Desert island, ולאי שתי "שלוחות".

כשהגענו לשם ירד גשם קל, מהסוג שכמעט אין בארץ, די קל אבל להרבה שעות… (כניסה לשמורה עולה 25$ לרכב, ל-3 ימים). נכנסנו למרכז המבקרים לקבל קצת רעיונות על מה לעשות היום ובכלל והמליצו להתחיל מהכביש המקיף. כביש באורך 42 ק"מ שעובר דרך הנקודות החשובות בשמורה, בשלוחה הימנית. הכביש היה מדהים! 

יש קטעים כאלה שאתה ממש נוסע בתוך עצים ירוקים כיפיים כאלה שכאילו סוגרים עליך. בהתחלה אלו היו עצים ירוקים ואחרי זה התחלנו לראות גם צבעים אחרים – גוונים של ירוק, צהובים, כתומים ואדומים (כי היינו בתחילת אוקטובר שזאת עונת השלכת).

אכדיה מיין
נסיעה בכביש ההיקפי בשמורת הטבע אכדיה

הכביש ממשיך ומגיע ל-Sand Beach שזה לא דבר נפוץ באיזור הזה. בכל מקרה זה לא דומה לחופים שאנחנו מכירים מהארץ. יש עצים שמגיעים ממש קרוב לחוף, סלעים וכאלה. משם הדרך ממשיכה בחלק שכל כמה מטרים עוצרים, יורדים קצת, מצלמים וממשיכים, דווקא קטע יפה כזה, עד שמגיעים ל-Thunder Hole. 

מקום שאמורים לשמוע את המים עושים רעש חזק, אבל לא ממש שמענו, אולי זה קשור לזמן ביום. הנקודה הבאה הייתה Otter Point. לא היו sea otters (אחת החיות המתוקות!) אבל מקום חביב להליכה קצרה.

הכביש מטפס ומגיע ל-Jordan pond, אחד המקומות היותר מפורסמים בשמורה. כשהגענו לשם היה טיפה חשוך בגלל העננים. התחלנו ללכת בשביל שמקיף את האגם עד שנמאס לנו וחזרנו לאוטו. בנקודה הזאת הכביש מתפצל ואפשר או לטפס על הר קדילק או להמשיך עם הכביש ההיקפי. 

בגלל שהיה די מעונן החלטנו לוותר בשלב זה על ההר ואמרנו שנחזור אליו למחרת. 

אז אפילו שאורך הכביש הוא רק 42 ק"מ, צריך להקדיש לו את הזמן שלו (3 שעות בערך) כי עוצרים הרבה, נהנים מהנוף ומצלמים.

פארק אכדיה
אכדיה

בר הרבור, מיין

הגענו למוטל שלנו, Bar Harbor motel שהיה ממש קרוב לאחת הכניסות לשמורה, וקיבלנו חדר ככה די מרוחק, מה שהיה נחמד כי היינו קצת מבודדים, היה שקט והיינו קרובים ליער. הלכנו לאכול מוקדם במקום שנקרא “Geddy’s”, מקום עם אוירה נחמדה. 

כל המקום מלא עם כל מיני שלטים ותמונות על הקירות והתקרה. אני לקחתי "ארוחת מיני" שהיה בה מרק צ'אודר קטן (מת על צ'אודרים!), סנדביץ' סרטן קטן וטארט אוכמניות – הכל היה מעולה! חוץ מזה למסעדה הזאת יש חנות מזכרות משלה, קומה מתחת. רק שתדעו.

בר הרבור מיין
Dinner at Geddy's

הר קדילק ו-וונדרלנד

הבטחנו שנחזור נכון? אז היום הבא התחיל עם טיפוס על הר קדילק. בדרך עצמה יש כמה מקומות שמספקים תצפיות יפות אבל כשמגיעים למעלה יש תצפית מהממת של 360 מעלות על כל האיזור!

המשכנו דרומה ל-Seawall שזה איזור פתוח בקצה הדרומי של השלוחה השמאלית, אבל עוד דרומה משם יש מקום שנקרא Wonderland שהוא היה ממש מגניב! יצאתי להליכה קצרה ככה בין העצים, ליד הים ונהניתי לי מהשמש המלטפת. 

צריך להבין שלמרות שאני כותב עצים כל הזמן, זה הרבה פעמים עצים שונים. למשל פה ליד הים ועל ההר… בקצה הכי דרומי של השלוחה הזאת של האי יש גם את מגדלור Bass Harbor שתכלס אפשר לוותר עליו.

פארק אכדיה ניו אינגלנד
תצפית מהר קדילק

אכלנו קצת ג'אנק בתור ארוחת צהריים ומה הכי טוב לעשות אחרי ארוחה שכזו? טיפוס קשוח! טיפסנו (רגלית) על Beech mountain, עלייה עם הבדלי גובה של 150 מטר, כלומר די תלולה. חוץ מזה היה יחסית חם אבל הצבעים של העלים, עכשיו כשרואים אותם מקרוב, והמראות שרואים במהלך הדרך ומלמעלה, חיפו על החום והקושי, היה שווה את זה! 

כשהגעתי למעלה עליתי על איזה מגדל שמירה והרגשתי קצת רוח חזקה. כשירדנו למטה, באותה דרך, פתאום ראיתי איזה סלע חשוף, לא ממש על השביל, אבל כשהלכנו אליו ראינו ממנו את Long pond, אגם ממש יפה!

חזרנו לבר הרבור והתחשק לנו לאכול ארוחת ערב במקום אחר מאשר אתמול. אבל כשהסתובבנו שם, אחד אחרי השני כבר היו מלאים עם רשימת המתנה של יותר משעה אז בסוף חזרנו ל"גדיס", לא שזה רע, סתם בשביל הגיוון. 

כשסיימנו לאכול, ב-8 כן? הרחובות היו ריקים! כנראה שהולכים לישון פה מוקדם…

זריחה על הר קדילק

מאיזה שהיא סיבה לא ברורה, התעוררנו מוקדם מאוד. כמה זה מוקדם? 5 בערך… אז אמרנו "אם אנחנו כבר ערים, בוא ניסע לראות זריחה מההר". יש קטע כזה. מסתבר שזה המקום הראשון בארה"ב שרואה את הזריחה! (כי זאת הנקודה המזרחית ביותר).

שמנו על עצמנו את הבדים (רציתי לכתוב "בגדים" אבל בהתחשב במה ששמנו על עצמנו אולי בדים יותר מתאים) הכי חמים שהיו לנו כי היה קר ועל הפסגה יהיה עוד יותר קר. הגענו לפסגה חצי שעה לפני שעת הזריחה המיועדת ומצאנו לעצמנו נקודה לתצפית. המקום מלא באנשים וכל אחד לבוש במשהו אחר לא קונבנציונאלי, חלק עם חלוקי אמבטיה, חלק עם שמיכות ועוד דברים משונים.

הצבעים של השמיים השתנו לאט לאט ובדיוק על הדקה, פתאום רואים כמו כדור אש כזה עולה על רקע של כל מיני איים קטנים וספינת קרוז שעוברת… בשלב הזה כמובן, אנשים מתחילים להתקפל ולעזוב אז יש קצת עומס ביציאה אבל תכלס השתחרר יותר מהר ממה שציפיתי.

עשינו עוד סיבוב של הכביש ההיקפי, פעם אחרונה לפני שעוזבים את שמורת אכדיה. אז:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
ערן ברימן - מטייל עם חיוך

נעים מאוד, אני ערן. נולדתי וגדלתי בת"א ואולי בגלל זה אני כל כך צמא לטבע ירוק וקריר. יצר ההרפתקנות שלי והמשיכה לבעלי חיים גדולים ו"חמודים" גורמים לי למתוח את הגבולות ולטייל למקומות קרים ורחוקים.

עוד עליי

פוסטים נוספים בנושא

תגובות ושאלות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזמינו את אחת ההרצאות שלי

המסע בעקבות כלבי הים הלבנים

 המסע הארוך אל עבר אחת התינוקיות הקרות בעולם, שם פגשתי בכלבי ים שרק נולדו

רוצה לשמוע עוד?

בהרצאות שלי אפגיש אותך עם לוויתנים, דובי קוטב, אריות ים וציפורים נדירות

אשמח לחזור אליך עם פרטים לגבי הזמנת אחת מההרצאות שלי

מקווה שנהנית מהכתבה!

לשלוח לך מייל כשעולה תוכן חדש לאתר?

יעדים מרתקים, טבע ובעלי חיים אצלך באינבוקס ולא יותר מפעם בשבועיים למצטרפים לרשימת התפוצה
דילוג לתוכן