איך לא הגעתי להר הכי גבוה באיי פארו

היום רציתי לעלות על ההר הכי גבוה באיי פארו, 880 מטר, (לא הספיק לי מקום שני…), עם השם הקליט – Slaettaratindur. משמעות השם היא "פסגה שטוחה" וביום טוב אפשר לראות משם את כל 18 האיים של איי פארו.

נתחיל עם הנסיעה לשם – שתבינו, לא תכננתי לכתוב עליה אבל כשעברתי על התמונות פתאום ראיתי ש… זה אחד הכבישים היפים! הנסיעה היפה מתחילה מהכפר עם השם הקצר שאתם רואים בתמונה. אני אפילו לא הולך לנסות לכתוב אותו. במקרה הביטוי "אין לי מלים" לא תופס פה כי עובדה שאני כבר מברבר על זה כמה משפטים 😛 .

מיותר לציין שאני הרכב היחיד על הכביש. מהר מאוד אני עוצר בצד כדי להנות מהנוף. בתוך הפיורד פתאום עוברת סירה שמשאירה שובל לבן ומייצרת פוטו-אוֹפּ קלאסי. בזמן שאני ככה משוטט בחוץ, מופיעה מולי oyster catcher, הציפור הלאומית של איי פארו. לוקח לי קצת זמן עד שאני מצליח להוציא תמונה טובה שלה כי היא הולכת מהר ואני בזום מקסימלי.

פוּנִינְגוּר

כמו שניתן לראות במפה, בקצה הפיורד נמצא היישוב Funningur. כל הכבישים שמגיעים אליו מוגדרים כ-buttercup roads כלומר scenic drives אז אתם מבינים שמאוד יפה שם. כתבתי עליהם קצת פה, בטיול הקודם שלי. הלוקיישן הזה במפרץ, זה שהכפר ממוקם בין הרים וכמובן העובדה שיש כנסיית עץ נחמדה עם גג דשא – כולם מוסיפים לסצנה היפה. עצרתי שם בנקודת תצפית על הכפר והשתעשעתי קצת עם צילום עצמי.

מתקרבים לג'קף

מפונינגור הכביש עולה למעלה בזיג זג חזק. בשלב כלשהו זיהיתי שם אוטובוס תיירים והייתי בסטרס שהוא יגיע יחד איתי לג'קף (שמבוטא גֵ'קְף) וכל האנשים שם ידפקו לי את התמונות, אז נתתי גז 🙂 .

בגלל שהייתי שם שנה שעברה, כשבניתי את המסלול השנה לא תכננתי להגיע לג'קף. מצד שני הכל כל כך קרוב וזה באמת אחד ה-mustים בביקור באיי פארו אז "לא הייתה ברירה". יש קטע בכביש, כנראה איזה עיקול קטן, שפתאום הכל נפתח לפניך ורואים את הכפר על הים. וככה, מנסיעה שהייתה אמורה לקחת 20 דקות, אחרי משהו כמו 50 דקות הגעתי ל-Gjogv. אבל זה לא שסתם הגעתי הנה, פשוט גם משם אמורה להיות דרך לעלות על ההר.

איך אפשר לסבך?

כמו שכבר התחלתי לרמוז – יש דרך פשוטה, שנקודת המוצא אליה היא על הכביש בין Funningur ל-Eidi, (הסימון האדום). אבל לא, ערן רוצה לסבך. יש דרך יותר ארוכה שמתחילה מג'קף. כשהגעתי ירד גשם, למרות שזה לא מה שהתחזית אמרה! חיכיתי עד שיירגע קצת ויצאתי לדרך. רק מה? אין ממש דרך… ואנשים ששאלתי גם לא ידעו כל כך לענות לי. בכל זאת התחלתי ללכת, לפי איזה תמונה שהייתה לי בטלפון…

מגמת עלייה ^^

בהתחלה טיפסתי והיה מ-ה-מ-ם!! עפתי על זה. נראה לי שהתמונות עושות קצת עוול כי אי אפשר לתפוש את כל המרחב הזה, לא משנה כמה פנורמות אעשה. פשוט תצטרכו להאמין לי. בשלבים הראשונים ההליכה מתבצעת לאורך גדר קטנטנה ומדי פעם יש מעברים מובנים שרומזים לי שאני כן באיזה שהיא דרך נכונה. לפעמים הגדר מפסיקה ואז זה רק אתה ו… nothing else! ולפעמים יש "מדרגות מוכנות" שמקלות קצת את העלייה, רק שקרה פעם אחת שבתוך כזאת "תבנית" היה חרא של כבשה. חוצפה! 😀 . בינתיים, למטה, ג'קף הולכת ומתרחקת ממני.

 

היה שלב שהתקרבתי מאוד לצוק כי הנחתי שיהיו שם ציפורים מקננות. לא טעיתי. בכלל, צוקים זה דבר עם פוטנציאל כי גם יכול להיות שם זרזיף שיוסיף הרבה נופך לתמונה…

https://www.instagram.com/p/BkA7eBlDrsZ/?taken-by=thelaughingtraveller

 

וכמובן שיש גם קטעים שעמדתי ותהיתי איך לעזאזל אני עובר את זה?? אני רואה שהגדר מובילה לשם אבל אני גם רואה מולי קיר אבנים! בסוף כשהתקרבתי, הצלחתי למצוא דרך לעבור את זה לאט ובזהירות.

מדי פעם השוויתי את המיקום שלי לתמונה שיש לי בטלפון, והכיוון הכללי נראה טוב. ככה התקדמתי:

לא אלעה אתכם בכל המסלול, רק אגיד שבסוף נכנסתי לאיזה אוכף (מעבר בין שתי פסגות) ולא יכולתי לעבור לפסגה הרצויה!!! בצער רב הייתי צריך לחזור בדרך שבאתי… ושלא תחשבו שזה פשוט, ואני אפילו לא מדבר על ההליכה עצמה. פשוט הכל נראה אותו דבר! ניסיתי למצוא נקודות ציון שזכרתי מהדרך הלוך. אני מדבר איתכם על הליכה של בערך 5 שעות! (הכל ביחד) כמובן שהתבאסתי אבל עדיין היה מסלול יפה.

חזרה בירידה

בדרך למטה, הרגליים טיפה מתחילות להגרר מרב עייפות, וכפר "פינטזתי" על הארוחה למטה בג'קף. לקראת סוף הדרך הלכתי דוך דרך חלקות כבשים מגודרות. פשוט רציתי כבר להגיע לכפר, לאכול משהו! הייתי גמור. הסיבה שפינטזתי על האוכל הייתה כי שנה שעברה אכלתי שם והיה די טעים. ואז, כשהגעתי למסעדה הסתבר שלא מגישים עכשיו, אוווווווף. השעה הייתה 5 בערך ומתחילים להגיש ארוחת ערב רק מ-6…

במקרה או לא, הפוסט הזה פובלש והופץ סמוך מאוד ל-21.6, שזהו כידוע היום הארוך בשנה. ביום הזה יש מסורת מקומית שבה משפחות מטפסות על ההר עם כל הילדים כדי לצפות משם בשקיעה וכמה שעות אחרי זה בזריחה. לסיכום אם כן בא לכם להגיע לפסגת ההר, תעשו את המסלול הזה. לי, כבר יש תירוץ לביקור נוסף באיים 😀 .

עד כאן להפעם, נתראה בפוסט הבא!